האם התנהלות התביעה במקרה זה נחשבת לתקינה או פסולה?

שלום לכולם,
הנני מייצג לקוח שהואשם בעבירת תעבורה לפיה נתן רשות לאחר לנהוג על אף שהאחר לא היה מורשה נהיגה. עבירה שיש לצידה עונש מינימום של 3 חודשי פסילה בפועל.
במהלך המשא והמתן עם התביעה המשטרתית העליתי את הכשלים הראייתים שיש בתיק ובקשתי לבטל את כתב האישום... במקביל התובעת הודיעה לי כי אם זו גישתי היא תבקש לתקן את כתב האישום לעבירה חמורה יותר כך שתיוחס לנאשם עבירה שיש לצידה עונש מינימום 3 שנים פסילה בפועל, כל זאת כי בקשתי לבטל את כתב האישום ולא הסכמתי להצעת התובעת. ואכן בדיון, ולאחר שכפרתי באשמה, התביעה ביקשה לתקן את כ"א וקבלה רשות מאת ביהמ"ש.
תחושתי הייתה כי מדובר במקרה לא הוגן, ובעצם התנהלות התביעה גובלת בסחיטה באימוים, ואכן אמרתי את הדברים לפרוטוקול, ועוד ציינתי כי מתנגד לבקשת התיקון מאחר והנאשם לא הוזהר במשטרה שנחקר תחת אזהרה בעבירה חמורה זו, ולכן הודה שנתן את רכבו לאחר שאין לו רישיון נהיגה.
שאלתי היא האם לדעתכם התנהלות התביעה במקרה זה, הינה תקינה, ואם לא, כיצד תציעי לי לתקוף את ההחלטה.

מודה מראש לכל מי שינסה לעזור