האם סעיף בחוזה שכירות המאפשר סילוק דייר על פי אורח חיי הקהילה הוא הוגן?

בחוזה שאני אמורה לחתום עליו יש סעיף שמדבר על סיום החוזה וביטולו: יש לציין שהדירה נמצאת בישוב קהילתי 

1.1.  הסכם זה ניתן לביטול ו/או לסיום ע"י המשכיר, בקרות אחד מהאירועים
הבאים:    1.1.1.  השוכר הפר את ההסכם הפרה יסודית, ובלבד
שנתנה לבר הרשות אפשרות לתקן ההפרה והוא לא עשה כן תוך 7 ימים.

 

    1.1.2.  השוכר הפר את ההסכם הפרה לא יסודית ולא
תיקן את ההפרה בתוך 14 ימים ממועד קבלת התראה בכתב לעניין ההפרה.

 

   1.1.3.  השוכר הוכרז כפושט רגל ו/או ניתן נגדו
צו לכינוס נכסים ו/או הוטלו על רכושו עיקולים, או שנפתחו נגדו הליכים פליליים בגין
עבירות אלימות, עבירות נגד המוסר ועבירות רכוש.1.1.4.           
אם התנהג השוכר ו/או בני משפחתו
ו/או מוזמניו ו/או אורחיו באורח הנוגד את חיי הקהילה. המשכיר הודיע לו כי עליו
לפנות את הדירה. הוראת סעיף זה תחול גם אם יחלה המשכיר או מי מבני משפחתו במחלת-נפש,
או אם יסתבר כי השוכר נוהג באלימות או בשכרות, ו/או במקרה בו הורשע בר הרשות
בעבירה שיש עימה קלון, אשר לדעת הקהילה יש בנסיבות אלה המפורטות לעיל, אינן
מאפשרות את המשך רשותו של השוכר להתגורר במקוםלמען הסר ספקות מובהר כי אין בקיצור תקופת התושבות עקב ביטול ההסכם במקרים המתוארים לעיל משום שחרור או ויתור על תשלום התמורה עד לתום תקופת השכירותהאם סעיף כזה הוא הוגן? לשלם שכירות עד סוף החוזה אם הבעלים סילק את הדייר מהדירהבעיקר הסעיף שמדבר על אורח חיי הקהילה הוא בעייתי - כי על סמך סעיף זה אם בעל הדירה ירצה לסלק את הדייר הסעיף הזה הוא מאוד פתוחאשמח לשמוע את דעתכם...אני חושבת שזה סעיף דראקוני ולא הוגןתודה רבה