כיצד מגבילים הליכי גילוי מסמכים ושאלונים בתביעות לשון הרע?

שלום רב ש,

תהליך גילוי המסמכים והשאלונים נפתח באופן בו על בעל הדין לשגר לצד שכנגד דרישה לגילוי מסמכים ולהשיב לשאלון.

ככל שהצד שכנגד מסרב להשיב לדרישה לגילוי מסמך או לעיון בו, או שהוא נמנע להשיב לשאלה או עונה תשובה מתחמקת, ניתן לכלול בקשה בעניין זה ברשימת הבקשות אותה יש להגיש עד 20 ימים לפני מועד דיון קדם המשפט.

במועד דיון קדם המשפט בית המשפט רשאי לדון בבקשה לגופה או להורות לצדדים להגיש בקשה ותגובה מנומקת.

ככלל, בית המשפט יחייב צד להשיב לדרישה ובלבד שהיא רלוונטית לבירור הנושאים השנויים במחלוקת ואשר נדרשים לשם הכרעה בתביעה. ברב המקרים אינטרס חקר האמת יגבור על האינטרסים הנוגדים.

צד רשאי לטעון לחיסיון ביחס למסמך פלוני, ואולם סוגי החיסיון שהדין מכיר בהם אינם רבים, והם כוללים חיסיון עו"ד לקוח, חסיון מסמכים שהוכנו לקראת הליכים משפטיים וכד'. היות המידע שמבוקש חשיפתו סוד מסחרי עשוי גם להוות שיקול להמנע ממתן סעד המחייב גילויו.

פגיעה בשמו של הצד שכנגד כלשעצמה אינה יעד לגיטימי להליך גילוי מסמכים או שאלונים ואולם, ככל שכתוצאה מהליכים אלה נפגמת אמינותו של הצד שכנגד, הרי זה משובח.

בהצלחה.