מה טיבה של חובת תום הלב בהליכים משפטיים?

שלום רב,

תום לב הוא מעין מושג שסתום שנועד לקבוע סטנדרט התנהגות בנסיבות שונות.

המושג תום לב הוא מושג רוחבי בדין הישראלי וניתן למצוא חיובים הכוללים את החובה לנהוג בתום לב במגוון דינים. לדוג' יש חובת תום לב במקרקעין, בחוזים, בתאגידים ועוד.

בהיבט של הליכים משפטיים אזרחיים חובת תם הלב מעוגנת בתקנות סדר הדין האזרחי כבר בפרק עקרונות היסוד שם נקבע כי חובת בעלי הדין ובעלי כוחן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (ראי ס' 3 לתקנות).

המונח נזכר בשנית בסעיף 38(ג) העוסק בחובה להתייצב לפגישת מהו"ת ולקיים דיון מקדמי בין הצדדים. סעיף זה עוסק במידת ההוצאות שיחוייב בהן בעל דין שלא קיים את הוראות התקנות, והתנהלות בחוסר תום לב מהווה נימוק להגדיל את ההוצאות שיפסקו נגדו.

תום לב נזכר גם בסעיף 95(ד)(3) לתקנות במסגרת שיקולי בית המשפט אם להעתר לבקשה לסעד זמני וקביעת טיבו והיקפו.

התנהלות של בעל דין בחוסר תום לב בהליך משפטי עשויה לעלות עד כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, אשר עשויה להוות נימוק למחיקת התביעה בכל שלב של ההליך בהתאם להוראות תקנה 42 לתקנות.

וראי כי המשותף לכל ההוראות הנזכרות לעיל הוא ענישה של התנהגות שמהווה חוסר תום לב, ואולם אין מנגד נקודות זכות למי שפועל ביתר תום לב.

עניין זה נובע לטעמי מהגישה הותיקה שמקורה בפסיקת השופט ברק ביחס לכך שחובת תום הלב אינה מטילה חובה לנהוג כאדם לאדם - מלאך כמו שהיא אינה מתירה התנגות מסוג אדם לאדם - זאב. והסטנדרט הראוי הוא אדם לאדם - אדם.

ביחס לאם תנתן הצעת פשרה נדיבה האם זה ישפיע על ניהול ההליך - לא בהכרח. ואולם, אם בסופו של יום הצעת פשרה שהצעת לא תתקבל על ידי הצד השני, ובפסק הדין שינתן בסכסוך ביניכם הסכום שיפסק לטובת הצד השני לא יעלה על הסכום שהצעת מלכתחילה אז הטענה כי הצעת הפשרה הייתה גבוה יותר או באותה מידה שנקבעה בפסק הדין עשויה להוות נימוק מדוע אין לחייב אותך בהוצאות משפט על אף שחוייבת בתשלום לצד השני.

ראוי להדגיש שחשיפה של מידע או מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ לפשרה אינו מותר, ומומלץ להתייעץ ביחס להתנהלות בהקשר זה.

בהצלחה.