האם הטלת חובות על העמית להוכיח אי יכולת לטפל בענייניו סותרת את התקנון?

לשון החוק:

חוק
הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות
גמל), 2005  סעיף 49(ב)7 נקבע:

"העניק
לעמיתים בקופת גמל זכויות או הטיל עליהם
חובות,
שלא
בהתאם לתקנונה,
בניגוד
להוראות סעיף 16(ג)"



בסעיף 16 (ב) נקבע:

הוראות
התקנון כפופות להוראות לפי חוק זה,
ולהוראות
כל דין אחר החלות על ניהול קופת גמל;
הוראה
בתקנון קופת גמל הסותרת הוראה לפי חוק זה
או הסותרת הוראת כל דין אחר כאמור,
לא
ינהגו לפיה,
ויראו
כאילו נקבעה במקומה ההוראה לפי חוק זה או
הוראת הדין,
לפי
העניין. 



בסעיף 16 ג נקבע:

 כי בכפוף
להוראות סעיף קטן 16(ב),
זכויות
וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא
בתקנונה.



הרקע לשאלה:

לאחר שקרן פנסיה דחתה את הבקשה לנכות בטענת התיישנות בניגוד לתקנון (מאחר שבתקנון לא חלה כל התיישנות). נטען למול הקרן :

שבתקנון אין התיישנות, שבכל מקרה מאחר שהעמית לא יכל לטפל בענייניו חל סעיף 11 לחוק ההתיישנות (קרי החריג לחוק ההתיישנות).



למרות שבמענה הקרן אישרה שהעמית לא יכל לטפל בענייניו בתק' ההתיישנות, במקום לטפל בבקשה הקרן הכניסה נושא חיצוני (ליסודות עילת התביעה) קרי  הכניסה תנאי חיצוני הן ליסודות הסרת טענת ההתיישנות והן ליסודות בחינת הזכאות  בכך שחייבה את העמית להוכיח כי הוא אינו יכול לטפל בעניניו גם מחוץ לתק' ההתיישנות, קרי שיוכיח שהוא אינו יכול לטפל בענייניו גם בהווה.



ולא זו בלבד הקרן התנתה טיפולה בבקשתו לנכות, בכך שימונה על העמית  אפוט' בצו של בית משפט, ובכך שתוגש בקשת נכות חדשה ע"י האפוט' הממונה בצו.  



השאלה אם קיים אפוט' או קיימת חוסר יכולת לטפל בעניניו בהווה אינה קריטריון לקביעת ההתיישנות ואינו קריטריון לקביעת הזכאות.

לפי התקנון הזכות להתנות דבר במינוי אפוט' עומדת לקרן לכל היותר רק בשלב של התשלום של הגמלה קרי לגבי העברת הגמלה עצמה למוסמך לפי בית משפט ולכך בלבד.



האם הטלת החובות להוכיח אי יכולת לטפל גם בהווה, למנות אפוט' בצו בית משפט, ולהגיש בקשה חדשה לנכות מטעם האפוט' מהווים הטלת חובות שלא בהתאם לתקנון. קרי הטלת חובות העונות על המוגדר בלשון החוק שלעיל? 



תודה רבה