טענות משפטיות לא נכונות- האם שיבוש מהלכי משפט?

אבהיר כי בדין יש הבדל בין מי שאינו יכול לטפל בענייניו לפי סעיף 11 לחוק ההתיישנות, לבין מי שאינו יכול/כשיר לטפל בענייניו לפי חוק הכשרות המשפטית.

הסמכות להכריע לגבי אי יכולת לטפל לפי סעיף 11 לחוק ההתיישנות נתונה  לבית הדין לעבודה ובתי משפט אחרים, ואילו  הסמכות להכריע באי יכולת לטפל לפי חוק הכשרות המשפטית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בלבד.



השאלה:

הנתבע טען כי חלה התיישנות על פניית התובע אליו והפנה את התובע להגיש ערעור על כך.

בהליך הערעור על טענת  התיישנות שטען הנתבע, נטען כי התובע לא יכל לטפל בענייניו לפי סעיף 11 לחוק ההתיישנות. אלא שהנתבע לכל אורך הערעור שיקר שובו ושוב לבית הדין כביכול התובע טוען לאי כשרות משפטית לפי חוק הכשרות המשפטית.



 ועל יסוד השקר הזה, הנתבע דרש  מבית הדין שוב ושוב: למחוק/ לדחות את הערעור על הסף,  להפנות את התובע לפתוח הליך בבית המשפט לענייני משפחה שיבחן את הטענה לגבי חוק הכשרות המשפטית (שכאמור כלל לא נטענה)  ולהתנות את התקיימות הערעור בכך שהתובע  יוגדר ע"י בית משפט לענייני משפחה כבלתי כשיר לטפל בענייניו לפי חוק הכשרות המשפטית.  באופן שאם לא יוגדר ככזה לא יוכל להגיש את הערעור.



יש לי ראיות כתובות לכל שתואר, בדרך זו של שקר לגבי מה שהתובע טוען , והדרישות שפורטו לעיל ניסה הנתבע לשבש ולמנוע את התקיימות הליך הערעור. 



האם המתואר לעיל אכן מהווה מניעת הליך משפטי ושיבוש הליך משפטי מצד הנתבע, באופן שניתן להתלונן נגדו במשטרה? 



תודות