תוקפו המשפטי של מסמך כוונות

שרון שלום,



בדומה לזכרון דברים, מסמך כוונות עשוי, בנסיבות מסוימות, לעלות כדי חוזה מחייב. הכל תלוי ברצינות הכוונות של שני הצדדים, כפי שהן עולות מהמסמך (אומד דעת הצדדים וגמירת דעתם להתקשר בעסקה), ובמידה מסוימת - בפירוט המסמך (מסוימות). 



למה הכוונה שהלקוח שלך "קיבל את התנאים"? האם הביע את הסכמתו באופן גלוי, או שמא החליט לקבל, אך זאת טרם שמסר את עמדתו לחברה הישראלית? אם מסמך הכוונות עלה כדי חוזה מחייב והמסר (קבלת התנאים) הועבר לצד השני, משמע שבוצע כאן "קיבול" ושבנסיבות העניין החברה הישראלית לא הייתה יכולה לחזור בה. אך גם אם הלקוח שלך לא הספיק, עדיין ניתן להחיל על הנסיבות את הוראת סעיף 3(ב) לחוק החוזים (חלק כללי): "קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי
לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע."



שוב, הכל תלוי בנסיבות, ובהקשר של מגעים לקראת כריתתו של הסכם הפרטים הקטנים הם שמכריעים את גורל התיק. מכל מקום, ככלל, אם המשא ומתן שמתנהל בין הצדדים מגיע לשלב מתקדם מאוד ועובר את "נקודת האל-חזור", עם חזרה בלתי מוצדקת ממנו תקום לצד הנפגע זכות לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו בפועל על-ידי הצד שהפר; ובמקרים מסוימים (חריגים למדי) בגין הפסדי רווח. במקרים קיצוניים במיוחד ניתן אף לתבוע את אכיפת ההסכם.



בברכה,

ארתור בלאייר, עו"ד

מנהל פורום דיני חוזים