האם תניית בוררות בחוזה אחיד המועברת לעו"ד של המנסח מקפחת את הלקוח?

יערה שלום,



ראשית, סעיף 4(1)(8) לחוק החוזים האחידים מבהיר כי חזקה היא שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד אם הוא שולל או מגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות
משפטיות, או קובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות.



עצם קביעת תניית בוררות בחוזה אחיד מעמידה חזקה שכזו. במילים אחרות, הנחת המוצא היא שמדובר בתנאי מקפח, ועל הספק רובץ הנטל להוכיח אחרת.



שנית, סעיף 4(1)(10) לחוק החוזים האחידים קובע חזקת תנאי מקפח נוספת, וכך לשונו:



"תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח
על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות,
אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות
כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת".



קרי, גם אם הספק יצלח את המשוכה הראשונה שבסעיף 4(1)(8) וישכנע את בית המשפט כי עצם קביעת תניית הבוררות אינה מהווה תנאי מקפח (והדבר אינו פשוט), הרי שהעובדה כי הבורר הוא עובד או נותן שירותים מטעם הספק לבטח מכתימה את לגיטימיות ההליך, וכפי הנראה הוראה שכזו תוגדר בידי בית המשפט כתניה מקפחת בחוזה אחיד.



אך לצורך החלת החוק תחילה יש לוודא כי אמנם מדובר בחוזה אחיד.



בברכה,

ארתור בלאייר, עו"ד

מנהל פורום דיני חוזים