הסכם שכירות - חובות המשכיר

בוריס שלום,



אתה מוזמן לנסח את ההסכם כעולה על רוחך, אך אין לזה משמעות יתירה, גם אם השוכרים יחתמו עליו. החוק חזק ממך, ועל פי רוב הוא שקובע את אמות המידה המחייבות בכל הנוגע לחיובי השוכרים והמשכירים (שזה אתה). כך סעיף 7(א) לחוק השכירות והשאילה:



המשכיר חייב, תוך זמן סביר
לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו המשמש את המושכר,
כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל
בנסיבות (להלן — פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר
מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, תשכ"ז–1967, או שתיקונו, לפי
ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר.



החוק אפוא מבהיר את חובתך לתקן "כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר". אמנם החוק מאפשר לך לקבוע בהסכם מהם הדברים השוללים או המגבילים הגבלה של ממש את השימוש במושכר (שהרי נאמר "לפי ההסכם"), ואם תפעיל לחץ על השוכרים, אפשר שתצליח להחתימם על תנאים בלתי נאותים.



אלא שהסכם שכזה מזמין לא מעט בעיות בעתיד - ועצתי לך לשמור נפשך מהסדרים מפוקפקים שכאלה. אילו פנו אלי שוכרים שהוחתמו על סעיף כהצעתך, הייתי מאתגר את תום לבו של מנסחו בבית המשפט. התמורה שאתה מציע אינה ברורה על פניה: אם ההסכם נחתם לשנה - מה המציאה? ממילא אף שוכר בריא בנפשו לא יתקשר איתך בהסכם שאינו מבטיח לו הקפאה של גובה דמי השכירות למשך תקופת השכירות. אם מדובר בהתקשרות לפרק זמן ארוך, או אז מסתמנים היגיון והצדקה כלשהם למהלך שלך. בהצלחה.



בברכה,

ארתור בלאייר, עו"ד

מנהל פורום דיני חוזים