מהי ההגדרה לנימוק סביר לפסילת דייר מחליף בחוזה שכירות?
הגדרה לנימוק סביר עבור פסילת דייר מחליף
בעל הבית רשאי לסרב לדייר מחליף אם יש לו - "נימוק סביר"
מהי בדיוק ההגדרה לנימוק סביר? ניתן לתת דוגמאות לכך?
אני מניח שלא ניתן לסרב למישהו על פי המוצא שלו, הדת, הגזע, המין, המראה שלו, העדפה מינית או סגנון הדיבור וכולי.... האם יש צורך בכלל לראות את הדייר המחליף בעיניים? שכן מראה וקולו אינם רלוונטים... מההיגיון שלי כאזרח פשוט הייתי חושב שתיק פלילי, מחלה מסוכנת מדבקת, אלימות, התמכרות לסמים, היסטוריה של פשיטות רגל והתמכרות להימורים - אלו יכולים להיות נימוקים סברים.
אבל ברגע שמישהו מספק ערבויות וצ'קים ותלושי שכר ומסכים לחתום בדיוק על אותו החוזה. מה עוד יכול להיות נימוק סביר מעבר למה שפירטתי?
החלפת שוכר ודרישות המשכיר
רוי שלום,
דומני שאתה מתבלבל בין מישורים. הסכם שכירות מהסוג שאליו התכוונת נערך על פי רוב בין אנשים פרטיים, וככזה חלים עליו עקרונות המשפט הפרטי. כוונתך יותר, כך נראה, למשפט ציבורי (שבהקפדתם חייבים מוסדות המינהל, גופים גדולים במשק וכד'), ויש שעקרונותיו אמנם מוחלים במישור הפרטי, אך מדובר בחריגים - ואתה לא שם.
יש למשכיר זכות לפגוש את השוכר החלופי הפוטנציאלי, "לראיין" אותו ולהתרשם ממנו, מאופיו, מאורחותיו, מיכולת הפרעון שלו וכיוצא באלה. כמובן, אם הוא יפסול שוכר חלופי מחמת נטייתו המינית, מדובר באפליה, אך בפרקטיקה אף משכיר בר-דעת לא יודה בכך, ולכן לא יהיו ראיות שיביאו לפסק דין.
אם המשכיר השכיר את הדירה לשוכר בודד, ומוצעת לו כעת משפחה בתור שוכרת חלופית, זכותו לסרב. אם המשכיר השאיר בדירה מתקנים ורהיטים, והשוכר החלופי חובב חתולים - זכותו לסרב. וכד'.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
