האם אמירה "לא זכור" בתיקון פרוטוקול דורשת מתן תצהיר?

Question

1. תיקון פרוטוקול:

האם אמירה כמו "לא זכור " בתשובה לבקשה לתיקון פרוטוקול מהצד שכנגד שרוצה לטעון כי לא זכור שהנאמר נאמר כך.. דורש מתן תצהיר ? האם ציון "לא זכור" מהווה ציון עובדה שמצריך מתן תצהיר. ?

2. -- באם ביקש ביהמ"ש במהלך דיון חקירות, שאם הצד שכנד יוכל להודיע משהו לביהמ"ש אזי שיודיע.
בדיון שנקבע לאחר מכן, כבקשת ביהמ"ש הודיע המשיב לביהמ"ש את שביקש ביהמ"ש "אם תוכל תודיע "
- השאלה הנשאלת -- האם הודעה כזאת מחוייבת היתה להיעשות ע"י מתן תצהיר או שמספיק להודיע במהלך הדיון שנקבע ?
העובדה שהמשיב הודיע לביהמ"ש, הצד השני טען שהיה צריך לעשות זאת בתצהיר. ביהמ"ש לא הגיב לדבי ההתנגדות. ואז הגיש הצד המתנגד בקשה בכתב..
ישנם כללים מחייבים למשפט שביהמ"ש אומר במהלך דיון "אם תוכל תודיע ". ?
תודה על שתי התשובות

Accepted Answer

ניהול המשפט מסור לידיו של השופט, והוא שקובע לגבי כל פרט בו.
"לא זוכר" לפעמים צריך תצהיר ולפעמים לא. כאשר נדרש אימות של עובדה יש צורך בתצהיר, כאשר לא זוכרים עובדה, קשה לדרוש שהעד יאמת את העובדה שאינו זוכר.
בהליכים פליליים יש משמעות לעצם אי-הזכירה, גם בהקשר לאימרת עד מחוץ לכותלי בית המשפט.
באשר להודעת בעל דין, הדבר תלוי אם ההודעה מכילה עובדות, או רק הבעת עמדה של בעל הדין, וגם אז השאלה אם בית המשפט אמור להסתמך על העובדה, שאז השופט אמור לקבוע שההודעה המכילה עובדה תיתמך בתצהיר שהרי זכות הצד שכנגד לחקור בחקירה נגדית על תוכן התצהיר, או שהעובדה הכלולה בהודעה אינה "עדות" המחייבת תצהיר אימות.

האם אמירה "לא זכור" בתיקון פרוטוקול דורשת מתן תצהיר?

2 שאלות לעניין צירוף תצהיר

צורך בתצהיר