תביעה נגד חמאס

קיימים תקדימים רבים לתביעות נזיקיות אשר הגישו נפגעי
טרור בגין הנזקים אשר הוסבו להם עקב פעולת הטרור. תביעות כאלו הוגשו בעבר בעקבות
פיגועים אשר ביצע החמאס, וכן כנגד חיזבאללה בעקבות ירי הרקטות.  

הואיל וקיימת בעייתיות רבה לנהל הליך משפטי כנגד
ארגוני טרור, מוגשות תביעות כאלו בדרך כלל כנגד  הגופים הממנים של פעילות הטרור, אשר בעיקרם
בנקים בהם מתנהלת הפעילות הפיננסית של הארגוני הטרור, וכן כנגד מדינות החסות,
בראשן אירן, המעניקות לארגונים אלה סיוע חומרי, וכן עזרה צבאית ומבצעית.

רובן ככולן של התביעות הוגשו בארה"ב, ע"פ
החוק נגד טרור על פיו מתאפשר לנפגעי טרור לתבוע גופים המממנים טרור  וכן הוגשו תביעות ע"פ חוק חסינות הריבון
הזר, המאפשר לתבוע מדינה כדוגמת אירן התומכת בטרור.

במקביל, מתנהלות עשרות תביעות בבית המשפט בישראל, כנגד
הרשות הפלסטינית, אשר אחראית לטענת התובעים לפיגועי טרור אשר יצאו משטחה.
עד כה, ניתנו בארה"ב מספר לא מבוטל של פסקי
דין כנגד הגופנים המממנים וכן כנגד הבנקים המממנים, בדרך כלל לאחר שהנתבעים אינם
מתגוננים.

פסיקה של בית המשפט העליון האמריקאי בשנים
האחרונות, מערערת במידת מה את יכולתם של נפגעי טרור ישראליים לתבוע בארה"ב,
מאחר וע"פ פסיקה זו, לא ניתן לאזרחים שאינם אמריקאים, לתבוע גופים מממנים
שפעילותם המרכזית איננה בארה"ב.


להערכתי, אזרחים אשר נפגעו גופנית מירי רקטות
החמאס במבצע צוק איתן (ולשמחת כולנו ישנם מעטים כאלו), יוכלו לתבוע בארה"ב,
את אירן ו/או קטאר כמי שאחראיות למימון פעילותו הטרוריסטית של החמאס.

ניתן גם להגיש תביעות רכוש, בגין נזקי הרקטות, אם כי בדרך כלל נפגעים
אלו מפוצים על ידי המדינה.