האם החברה יכולה לתבוע את בעלי על מעבר לחברה מתחרה בתקופת צינון?
מעבר לעבוד בחברה מתחרה
נועה אאא
21/06/10
שלום,בעלי עבר לעבוד בחברה מתחרה . הוא מתעסק בתחום הרכש ולוגיסטיקה. וכעבור שבועיים קבל מכתב שהוא מתבקש לא לעבוד בחברה מתחרה תקופת צינון של 3 חודשים.הוא לא זוכר אם חתם על משהו כזה בחוזה.השאלה שלי היא: האם החברה יכולה לתבוע אותו על מעבר לחברה מתחרה? האם היא יכולה לזכות ומה הפסיקה שיכולה להתקבל? מה לעשות עם המכתב הזה? הוא כמובן לא יכול להרשות לעצמו לא לעבוד 3 חודשים(בגלל הפרנסה והגלל שהוא יאבד מקום עבודה).תודה.
הגבלת עיסוק
עו"ד רענן קריב
מנהל
21/06/10
תנאי ראשון להגבלת עיסוק של עובד לאחר תום עבודתו אצל מעסיק, הוא התחייבות מפורשת בחוזה העבודה. גם אם יש חוזה עבודה הכולל התחייבות כזו, עליה לעמוד בכללים מסויימים שנקבעו בפסיקה, כדי שהיא תהיה תקפה. בכל מקרה אסור לחשוף או לעשות שימוש בסודות עסקיים של המעסיק, אך מותר לעבוד אצל מתחרים אם אין התחייבות תקפה שלא לעשות זאת.מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מעבר לעבודה אצל חברה מתחרה- דיני עבודה
עו"ד שי בן נתן
21/06/10
ייתכן ובמסגרת הסכם העבודה הקודם של בעלך הוא התחייב לתקופת צינון המותרת בחוק בתנאים מסויימים, ובתנאים מסויימים המעסיק יכול לכפות אותה על העובד. על בעלך לבקש העתק מהסכם העבודה בו מצויינת תקופת צינון כזו. אם המעסיק לא יציד לו הסכם כזה, לא חלה על בעלך חובת צינון.
תניית אי תחרות ו/או שמירת סודיות
יוסי אפשטיין, עו"ד
21/06/10
מקובל להחתים בחוזי עבודה על תניות בדבר שמירת סודיות ועל איסור תחרות.
ככל שהחברה הינה בעלת "תכונות" ייחודיות כבמגזר ההיטק - הדבר מקובל אף יותר.
איסורים אלו בעלי הגיון לוגי ובדרך כלל, הגם שהינם מגבילים את העובד מחופש העיסוק והתחרות שלו, נקבעו בפסיקה כמידתיים כל עוד האיסור הוא לתקופה סבירה ו/או שבמידה ולא יהא האיסור קיים - יגרם נזק לחברה.
הפסיקה גם קבעה שהדבר הינו מהותי, קרי כשיש איסור בחוזה על אי חשיפת סודות מסחריים למשל שדלפו זה מכבר ע"י החברה, אי אפשר להגביל את חופש העיסוק גם אם יש תניה בחוזה וכו'.
היו מקרים לא מועטים שביהמ"ש קיצר תקופות של איסור תחרות וכו' בגין האמור לעיל.
יש לזכור שחוק יסוד חופש העיסוק הינו במדרג נורמטיבי גבוה ביותר ובמעמד מושווה לחוקה והינו ערך יסוד בשיטה המשפטית הישראלית עוד משנותיה הראשונות של המדינה (פס"ד בז'רנו משנות החמישים).
ספציפית לשאלתך, ככל שבעלך חתום על תניות כגון דא בחוזה העבודה הקודם שלו וככל שתניות אלו סבירות מהותית, הרי שהוא יהא חייב לקיימן, אחרת יתכן ותוגש נגדו תביעה וכיו"ב.
ככל שהחברה הינה בעלת "תכונות" ייחודיות כבמגזר ההיטק - הדבר מקובל אף יותר.
איסורים אלו בעלי הגיון לוגי ובדרך כלל, הגם שהינם מגבילים את העובד מחופש העיסוק והתחרות שלו, נקבעו בפסיקה כמידתיים כל עוד האיסור הוא לתקופה סבירה ו/או שבמידה ולא יהא האיסור קיים - יגרם נזק לחברה.
הפסיקה גם קבעה שהדבר הינו מהותי, קרי כשיש איסור בחוזה על אי חשיפת סודות מסחריים למשל שדלפו זה מכבר ע"י החברה, אי אפשר להגביל את חופש העיסוק גם אם יש תניה בחוזה וכו'.
היו מקרים לא מועטים שביהמ"ש קיצר תקופות של איסור תחרות וכו' בגין האמור לעיל.
יש לזכור שחוק יסוד חופש העיסוק הינו במדרג נורמטיבי גבוה ביותר ובמעמד מושווה לחוקה והינו ערך יסוד בשיטה המשפטית הישראלית עוד משנותיה הראשונות של המדינה (פס"ד בז'רנו משנות החמישים).
ספציפית לשאלתך, ככל שבעלך חתום על תניות כגון דא בחוזה העבודה הקודם שלו וככל שתניות אלו סבירות מהותית, הרי שהוא יהא חייב לקיימן, אחרת יתכן ותוגש נגדו תביעה וכיו"ב.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
