הגשת תביעת לשון הרע בשל האשמה בהטרדה מינית
בחורה מעלילה על בחור (שלא במסגרת יחסי עבודה) על הטרדה מינית ושולחת מכתב תלונה משמיץ ביותר למקום עבודתו, בו היא מכנה אותו בביטויים קשים מאד, שעולים כדי לשון הרע ללא צל של ספק.
העניין הוא שהבחור אכן ניסה להתחיל איתה, אך מכאן ועד האשמתו בהטרדה מינית המרחק גדול. באותו מכתב טענה הבחורה, כי צילמה את המסרונים ששלח לה הבחור, שהיו אכן בעלי אופי פלרטטני, אך לא מטריד.
השאלה שלי היא כזו: אין ספק שיש פה קייס לתביעת לשון הרע מטעם הבחור בהתבסס על חלקו הארי של מכתבה המשמיץ של הבחורה. השאלה אם כדאי לתבוע את הבחורה: מצד אחד, אם הבחור יתבע, הדבר עלול להניע את הבחורה להגיש תלונה למשטרה. גם אם התלונה תיגנז בשל מופרכותה, חייו של הבחור לא יהיו חיים. מצד שני, אם הבחור לא יתבע, הרי שהבחורה תיהנה מן ההפקר, למרות שמגיע לה להיתבע ולהיענש בחומרה.
מה עושים?!
לעיתים דווקא עצם הגשת התביעה תגרור התעסקות בבירור העובדות המיוחסות או דברי לשון הרע הפוגעניים - ובירור נכונותם, משמעותם וכיו"ב.
בנוסף, לעיתים עצם הגשת תביעת לשון הרע עלולה לעודד את הצד שכנגד לנסות "ולהצדיק" את לשון הרע שבתביעה ע"י נקיטה בצעדים פוגעניים.
מומלץ להביא שיקולים טקטיים אלו בפני עו"ד המתמחה בתחום, אשר ישקול ביחד איתך את הסיכונים מול הסיכויים ויציע דרך פעולה נכונה בנסיבות.
בהצלחה!