שיחה מוקלטת?

1. בישראל לא נתקבלה "דוקטרינת פרי העץ המורעל", כך
שכמעט כל ראיה הינה קבילה (למעט ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות ו/או האזנת סתר), ויש רלוונטיות רק למשקל הראיה בפני בית המשפט.
אם התובע היה חלק מהשיחה והוא הקליט אותה, אזי שהוא יכול להשתמש בשיחה ואין עם זה פגיעה בפרטיות.
2. על התובע להציג תמלול של השיחה מלווה בתצהיר.
3. אני הייתי מציינת, כי בידיי אסמכתאות לנושא X, אולם לא מצרפת את התמלול עצמו, ואותו מציגה במהלך הדיון.
שוב, בהנחה כי התובע היה חלק מהשיחה וכי ניתן להגיש את התמלול באמצעותו.

טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום

1. על-פי הכללים שנקבעו בפסיקה, קלטת היא ראיה קבילה אם היא עומדת בשלושה מבחנים:
(א) המבחן המהותי: האם יש טעם לפסול את הקלטת מבחינת תוכנה, למשל, משום שהוא עדות שמיעה פסולה, או שחל עליו חסיון כלשהו על-פי החוק.
(ב) המבחן הטכני: האם הקלטת תקינה, והדוברים מזוהים ונשמעים בה בבירור, או שהיא ערוכה או מעוותת עקב תקלה או חוסר מיומנות של המקליט, וכדומה. עם זאת, לא כל תקלה תביא לפסילת הקלטת. בית המשפט עשוי לקבל כראיה גם קלטת שנפל בה פגם, אם הוא משוכנע שהיא משקפת נאמנה את אשר הוקלט.
(ג) המבחן הפורמלי: האם הקלטת הוקלטה בהתאם לחוק האזנת סתר. מההגדרה שבחוק זה נובע, כי הקלטַת אדם בלי ידיעתו אינה האזנת סתר, אם נעשתה על-ידי אחד מבעלי השיחה או בהסכמתו, ובכפוף לסייג שבסעיף 3 לחוק:
"האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה - אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג".

2. קלטת יש להגיש בצירוף תמליל וכן תצהירים של המקליט ועורך התצהיר, שיפרטו מתי, באילו נסיבות ובאיזה אופן נערכה ההקלטה, מי השתתף בשיחה המוקלטת, מה ניסיונם וכישוריהם של המקליט או המתמלל (לעניין ההקלטה או התמליל לפי העניין), כיצד נשמרה הקלטת לאחר ההקלטה וכדומה. את המצהירים צריך גם לזמן להעיד על תצהיריהם.

3. התשובה לשאלה, אם צריך לצרף את הקלטת לכתב התביעה, תלויה בסדר הדין ובמהות הקלטת:
(א) בתביעות קטנות אין חובה על-פי התקנות לצרף מסמכים כלשהם לכתב התביעה או ההגנה, אך יש גורסים שזה רצוי (ראה שאלה נפרדת בעניין זה למטה או בדף הבא).
(ב) בסדר דין מהיר, בהתאם לתקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, צריך לצרף לכתב טענות עותקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, שמצויים ברשות בעל הדין. משתמע מכאן, שצריך לצרף גם קלטות, לרבות אלה שהן ראיות בלבד.
(ג) בסדר דין רגיל, בהתאם לתקנה 75, צריך בעל לצרף לכתב טענותיו את כל המסמכים שעליהם הוא מסתמך, אך לא מסמכים שהם ראיות בלבד. לדוגמה:
אם התביעה היא על לשון הרע שפורסמה בעיתון או ברדיו, על התובע לצרף לכתב התביעה את עותק העיתון או קלטת התוכנית לפי העניין;
אך אם התביעה היא על לשון הרע שפורסמה בעל-פה והוקלטה בלי ידיעת המשמיץ, אין צורך (ונוכח הסיפא של תקנה 71 (א) אפילו אסור) לצרף את הקלטת, שכן במקרה זה היא מהווה ראיה בלבד. קלטת זו תיחשף מאוחר יותר, אם יתבקש ויינתן צו לגילוי ולעיון במסמכים, ואם לא, בשלב ההוכחות.