שאלון לעומת פרטים נוספים
פרטים נוספים לעומת שאלון
אני
11/09/17
שלום,
מה ההבדל בין פרטים נוספים לשאלון?
כיצד מבחינים בניהם?
קיבלתי רשימה של עשרות שאלות תחת הכותרת "פרטים נוספים".
אשמח לדעת מהם אותם פרטים נוספים ומתי בקשה היא למעשה שאלון במסווה של פרטים נוספים.
תודתי מראש
מה ההבדל בין פרטים נוספים לשאלון?
כיצד מבחינים בניהם?
קיבלתי רשימה של עשרות שאלות תחת הכותרת "פרטים נוספים".
אשמח לדעת מהם אותם פרטים נוספים ומתי בקשה היא למעשה שאלון במסווה של פרטים נוספים.
תודתי מראש
שאלון לעומת פרטים נוספים
א-ה
11/09/17
הכלל היסודי אומר, ששאלה שמתחילה במילה האם זו "שאלה"
ולעומתה, שאלה שמתחילה במילה מה היא בקשה "לפרטים נוספים"
תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת מגבלה על שאלות בשאלון, לאמור -
"...והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון,
ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה"
הסבר לגבי פרטים נוספים, ניתן בפסק דין של בית המשפט העליון - כדלקמן:
"זה המקום להזכיר את הכלי של פרטים נוספים על פי תקנות 66-65 לתקנות סדר הדין
האזרחי, התשמ"ד-1984, שתכליתו לאפשר לבעל דין להתחקות אחר הטענות המועלות בכתב
טענותיו של יריבו, על מנת להבהיר את יריעת המחלוקת. ודוק: אין בעל דין נדרש להקים
את עילת התביעה של יריבו בדרישה לפרטים נוספים, והפרטים הנוספים נועדו אך להבהיר את
עילת התביעה, על מנת שיתאפשר לו לעמוד על המשמר. בעל דין המעדיף "לגשש באפלה" לגבי עילת התביעה, נוטל על עצמו סיכון כי בית המשפט לא
ישמע לטרונייתו כי בעל הדין שכנגד לא הבהיר את פרטי עילת התביעה, כגון מקום בו
הועלתה טענה כללית להתרשלות. לכן, אם בחר בעל דין שלא להשתמש באמצעי דיוני שהתקנות
מעמידות לרשותו, הימנעותו עלולה להיות לו לרועץ "
[ע"א (עליון) 2161/11 דוד דרור ואח' נ' יוסף פרץ ואח']
לכן, לעיתים, יש שאלות שכלל אינן רלוונטיות או שיש לגביהן חיסיון, ואז יש להימנע ממתן תשובה ויש לרשום במקום זאת את הסיבה.
תשובות טובות לשאלון הן קצרות, ואם אפשר אז במילים כן או לא
ולעומתה, שאלה שמתחילה במילה מה היא בקשה "לפרטים נוספים"
תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת מגבלה על שאלות בשאלון, לאמור -
"...והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון,
ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה"
הסבר לגבי פרטים נוספים, ניתן בפסק דין של בית המשפט העליון - כדלקמן:
"זה המקום להזכיר את הכלי של פרטים נוספים על פי תקנות 66-65 לתקנות סדר הדין
האזרחי, התשמ"ד-1984, שתכליתו לאפשר לבעל דין להתחקות אחר הטענות המועלות בכתב
טענותיו של יריבו, על מנת להבהיר את יריעת המחלוקת. ודוק: אין בעל דין נדרש להקים
את עילת התביעה של יריבו בדרישה לפרטים נוספים, והפרטים הנוספים נועדו אך להבהיר את
עילת התביעה, על מנת שיתאפשר לו לעמוד על המשמר. בעל דין המעדיף "לגשש באפלה" לגבי עילת התביעה, נוטל על עצמו סיכון כי בית המשפט לא
ישמע לטרונייתו כי בעל הדין שכנגד לא הבהיר את פרטי עילת התביעה, כגון מקום בו
הועלתה טענה כללית להתרשלות. לכן, אם בחר בעל דין שלא להשתמש באמצעי דיוני שהתקנות
מעמידות לרשותו, הימנעותו עלולה להיות לו לרועץ "
[ע"א (עליון) 2161/11 דוד דרור ואח' נ' יוסף פרץ ואח']
לכן, לעיתים, יש שאלות שכלל אינן רלוונטיות או שיש לגביהן חיסיון, ואז יש להימנע ממתן תשובה ויש לרשום במקום זאת את הסיבה.
תשובות טובות לשאלון הן קצרות, ואם אפשר אז במילים כן או לא
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
שאלות נוספות שאולי יעניינו אותך
האם צריך לצרף ערעור לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור?
כיצד משפיעה הגדרת הקונה הראשון כמוכר על חובות היזם והקונה השני?
כיצד ניתן להתמודד עם פגם באימות תצהיר בכתב הגנה בתהליך תאד"מ?
האם יש צורך לצרף תצהיר בבקשת רשות ערעור לעליון?
מה השלב הבא בהליך לאחר שההליכים המקדמיים הסתיימו?