כיצד ניתן לבקש מבית המשפט לאסור על נוכחות יו"ר עמותה במהלך עדות?
נוכחות עד בזמן מתן עדות…….
סו.אגבא
25/04/12
עמותה מסוימת הינה נתבעת בתיק מסוים, השאלה שלי היא האם ניתן לבקש מביהמ"ש לאסור על נוכחותו של יו"ר של עמותה שטרם העיד בזמן עדותו של עד אחר ? האם יש פסיקה בעניין זה? כי העניין הנ"ל של איסור נוכחות עדים נמצא "רק" בסעיף 172 לחסד"פ חיפשתי בתקנות האזרחי לא מצאתי. מישהו יכול לעזור לי, האינטרס שלי שהיו"ר של העמותה לא יהיה נוכח בזמן עדותו של עד לפניו. תודה מראש
נוכחות עד שטרם העיד בעדותו של אחר
עופר בן אברהם
25/04/12
כפי שציינת, איסור כאמור קיים במשפט פלילי. האיסור נקבע בסעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], שנאמר בו כך:"עד שטרם העיד - פרט לנאשם - לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד".איסור מפורש מקביל למשפט האזרחי חיפשתי ולא מצאתי, לא בתקנות סדר הדין האזרחי, לא בפקודת הראיות ואף לא בפסיקה.אפשר
לטעון, שהאיסור משתמע מסעיף 53 לפקודת הראיות, הקובע, כי "ערכה של עדות
שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו..." כדי שיקל
עליו להחליט, מונע השופט, במידת האפשר, השפעת עדות אחת על אחרת.התייחסות מעניינת לסוגיה (אך ללא פתרון) מצאתי בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין סאלאמה איווט נגד בנק מסד (עב 007327/06). שים לב למה שכתב שם השופט אילן איטח בסעיף 27:"בסיכומיו
ובטיעוניו טען ב"כ התובעת, כי עדותו של מר שטרית בעלת משקל קל כנוצה, מאחר
והוא נכח בעת חקירתה של התובעת. לענין זה הפנה ב"כ התובעת להוראת סעיף 172
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, לפיה: 'עד שטרם
העיד... לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר ...' כך צוטט הסעיף בסיכומים."לכך
ייאמר: ראשית, ב"כ התובעת השמיט (כך ממש, ואין להקל בכך ראש) את המלים
'פרט לנאשם'. השמטה זו משמעותית, באשר היא מצביעה על כך שבמתח שבין האינטרס
של גילוי האמת לבין האינטרס של בעל הדין להיות נוכח במשפטו, גובר השני."שנית,
טוען ב"כ התובעת, כי הוראה זו חלה גם בדין האזרחי. מה המקור לקביעה זו לא
פירש. יחד עם זאת - אם היא חלה, בוודאי שהיא חלה 'בשינויים המחויבים'. קרי,
ההוראה אינה חלה על נוכחות ה'נאשם' - הם בעלי הדין בהליך האזרחי. במקרה זה
בעל הדין הוא תאגיד ונציגו היה מר שטרית. לפיכך הוא היה זכאי להיות נוכח
בדיון, אם כי בחשבון המהימנות מובאת עובדה זו בחשבון. לא מצאנו כי נוכחותו
של מר שטרית פגמה בעדותו: ראשית, לא נמצאה סתירה בין חלקיה, וזה העיקר - לא
נמצאה סתירה בין עדותו של מר שטרית לבין עדותה של הגב' אגמון".כפי שאתה רואה, עורך הדין טען את הטענה בלי שמצא לה תימוכין, והשופט עצמו לא ידע, שעה שכתב את פסק הדין, אם הטענה נכונה, אם לאו.הערה: את התשובה שלמעלה כתבתי לפני שנתיים וחצי בפורום אחר לשאלה כמעט זהה. סביר אפוא להניח, לעניינך, שיושב-ראש העמותה הנתבעת יורשה להיות נוכח בזמן העדויות של האחרים.
לטעון, שהאיסור משתמע מסעיף 53 לפקודת הראיות, הקובע, כי "ערכה של עדות
שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו..." כדי שיקל
עליו להחליט, מונע השופט, במידת האפשר, השפעת עדות אחת על אחרת.התייחסות מעניינת לסוגיה (אך ללא פתרון) מצאתי בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין סאלאמה איווט נגד בנק מסד (עב 007327/06). שים לב למה שכתב שם השופט אילן איטח בסעיף 27:"בסיכומיו
ובטיעוניו טען ב"כ התובעת, כי עדותו של מר שטרית בעלת משקל קל כנוצה, מאחר
והוא נכח בעת חקירתה של התובעת. לענין זה הפנה ב"כ התובעת להוראת סעיף 172
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, לפיה: 'עד שטרם
העיד... לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר ...' כך צוטט הסעיף בסיכומים."לכך
ייאמר: ראשית, ב"כ התובעת השמיט (כך ממש, ואין להקל בכך ראש) את המלים
'פרט לנאשם'. השמטה זו משמעותית, באשר היא מצביעה על כך שבמתח שבין האינטרס
של גילוי האמת לבין האינטרס של בעל הדין להיות נוכח במשפטו, גובר השני."שנית,
טוען ב"כ התובעת, כי הוראה זו חלה גם בדין האזרחי. מה המקור לקביעה זו לא
פירש. יחד עם זאת - אם היא חלה, בוודאי שהיא חלה 'בשינויים המחויבים'. קרי,
ההוראה אינה חלה על נוכחות ה'נאשם' - הם בעלי הדין בהליך האזרחי. במקרה זה
בעל הדין הוא תאגיד ונציגו היה מר שטרית. לפיכך הוא היה זכאי להיות נוכח
בדיון, אם כי בחשבון המהימנות מובאת עובדה זו בחשבון. לא מצאנו כי נוכחותו
של מר שטרית פגמה בעדותו: ראשית, לא נמצאה סתירה בין חלקיה, וזה העיקר - לא
נמצאה סתירה בין עדותו של מר שטרית לבין עדותה של הגב' אגמון".כפי שאתה רואה, עורך הדין טען את הטענה בלי שמצא לה תימוכין, והשופט עצמו לא ידע, שעה שכתב את פסק הדין, אם הטענה נכונה, אם לאו.הערה: את התשובה שלמעלה כתבתי לפני שנתיים וחצי בפורום אחר לשאלה כמעט זהה. סביר אפוא להניח, לעניינך, שיושב-ראש העמותה הנתבעת יורשה להיות נוכח בזמן העדויות של האחרים.
אם נוכחות יו'ר העמותה תרתיע עד אחר מלהעיד
אליפז הנעמתי
29/04/12
רשאי השופט להורות ליו'ר העמותה לצאת מהאולם כדי לא להרתיע עד אחר מלהעיד באופן חופשי, וזאת על פי סעיף 69(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984:
"בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל."
"בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל."
נוכחות עד באולם בזמן עדות
עו"ד טל פינק שליש
29/04/12
החסד"פ אינו חל על הליכים אזרחיים.
ניתן לבקש כי עד אשר טרם העיד יצא מהאולם.
יש להעלות את הנימוקים הרלוונטיים, פגיעה בהמשך ההליך, תיאום גירסאות וכיוצא בזה.
על אחת כמה וכמה אם אותו העד לא הגיש תצהיר עדות ראשית.
טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום
ניתן לבקש כי עד אשר טרם העיד יצא מהאולם.
יש להעלות את הנימוקים הרלוונטיים, פגיעה בהמשך ההליך, תיאום גירסאות וכיוצא בזה.
על אחת כמה וכמה אם אותו העד לא הגיש תצהיר עדות ראשית.
טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי