האם מותר לתובע להימנע מגילוי מסמך כדי להביא ראיות סותרות מאוחר יותר?
זכות התובע להביא ראיות סותרות
לתשובתכם אודה.
האם ניתן לחשוף רק חלק מהראיות בהליך הנוגע ללשון הרע?
אלי שלום,
שאלתך נוגעת יותר לתקנות סדר הדין מאשר לחוק איסור לשון הרע, שכן הליכים משפטיים במדינתנו מתנהלים ב"קלפים פתוחים", משמע לאחר הגשת כתבי הטענות, בדר"כ מתנהלים הליכים מקדמיים במסגרתם חובה על כל צד לחשוף את כל המסמכים/ראיות שבידיו. אי גילוי ראיה מונע את השימוש בה בהליך המשפטי, ללא רשותו של בית המשפט לכך.
יחד עם זאת, בהליך שבו לא התנהלו הליכים מקדמיים, על פניו אין מניעה מלהפתיע את הצד שכנגד בראיות, אך הדבר כרוף בסיכון מסוים שכן עשויה לעלות השאלה מדוע ראיה שהייתה בידי התובע לא הוצגה מלכתחילה. הסיכון הוא שבית המשפט לא יאפשר להגיש את הראיה לתיק.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בתביעת לשון הרע
"מלכתחילה אין דורשים מהתובע להציג את כל ראיותיו בעניין החבות כמקשה אחת, כולל הראיות שנועדו להשיב לטענות ההגנה של הנתבע, ומאפשרים לו, כעניין שבזכות ולא בשיקול דעת בית המשפט, להביא ראיות מפריכות (בר"ע 228/75 ברקן נ' תמרי)" (רע"א 1813/12 יאיר חזה נ' בצלאל אלוני ואח').
