מהן האפשרויות העומדות בפני אזרח נגד עירייה המסרבת לספק מענה בכתב?

היי,
לפני כ-4 שנים רכשתי נכס ועד ליום העברתו לידי בעל הנכס שילם את מלוא חוב הארנונה עליו לידי בעירייה.
כשנתיים אחרי, העירייה פונה אליי בטענה שמי שמכר לי את הנכס פנה
אליה בטענה שלא היה חייב תשלום ארנונה לתקופה מסוימת וכי על העירייה לפנות אליי בעניין.
הטענה נשמעה הזויה וביקשתי מהעירייה לקבל העתק מפנייה זו של המוכר וסירבה. ההתכתבות נמשכה כ-3 חודשים כשבמקביל גם פניתי
למוכר לבירור העניין. בינתיים העירייה ביצעה עיקולים בסכום שהיה
למעלה מפי 2 מסכום החוב שדרשה ושבחלקו היה מורכב מארנונה שכבר שולמה ע"י המוכר וחלקו נבע מכך שהחשבוניות נזרקו בנכס
השייך לשכן שעם קבלתם מיד שולמו גם שכללו חוב במחלוקת.

בפנייה למוכר קיבלתי מסמך בכתב לפיו כל חוב ארנונה עד לאותו מועד
הוא שילם במלואו כשכחיש כל פנייה שנטענה מטעם העירייה.
המסמך הועבר לעירייה שסירבה להתייחס ופניתי לנציבות לתלונות הציבור. משך חודשים החזיקה הנציבות את התלונה ללא טיפול בטענה שהטענות מרובות והוצע כי כל שאני מבקשת זה התייחסות העירייה למכתב שהועבר לה ממני מטעם המוכר ממנו התעלמה.
כעבור המתנה של עוד מס' חודשים משיבים מהנציבות כי העירייה עם קבלת המכתב ביטלה את דרישתה לאותו חוב וערערתי על התייחסות הנציבות להתנהלותה של העירייה תוך שדרשתי לקבל מהעירייה בכתב
את ההודעה לביטול אותו חוב ולא דרך הנציבות באמצעות חצי שורה שנכתבה.
כאמור, חוב הארנונה שדרשה העירייה ואף עיקלה תמורתו כספים היה מורכב מאותו סכום שביטלה עכב מכתבו של המוכר ואשר עם הודעתה
לנציבות כי אותו חוב בוטל עם קבלת מכתבו של המוכר לא פעלה מזה למעלה משנה לביטול העיקול שביצעה בתמורה. כמו כן, אזכיר כי את למרות ששולם מלוא החוב העירייה לא בוטל העיקול מכאן, שהעירייה לא רק שעיקלה כספים שלא היו מגיעים לה אלא גם לאחר ששולם לה החוב שכאמור בחלקו כלל את אותו חוב שלא היה מגיע לה עדיין לא פעלה לביטול העיקול.
בפנייה חוזרת לנציבות ושוב לאחר המתנה של חודשים מקבלת מכתב בו הנציבות לפיו הטענות הם טענות חשבונאיות שהנציבות אינה הגורם המומחה למתן טיפול בהם!!!
היות ובפנייתי לנציבות לא כללו רק טענות חשבונאיות אלא גם טענות
שגבלו בפגיעה למינהל תקין ולחובת העירייה כגוף ציבורי למתן טיפול בהם כמו: הודעה בכתב לביטול חוב שדרשה והוכח כי שולם, ביטול עיקול שבוצע לא רק בתמורה לאותו חוב שלטענת מוכר שולם אלא גם כל חוב
שדרשה וכבר שולם תוך שצורפו מספרי קבלות ועוד והעיקולים לא בוטלו.
ועוד...
שאלותיי לאור האמור הינן:
מה האפשרות שעומדת בפניי כאזרח נגד גוף ציבורי שמסרב לספק מענה בכתב על פעולות שנעשו שלא כדין ובתשובה לפניותיי בכתב?!
האם משרד מבקר המדינה (הנציבות) הינה אף היא בר תביעה? אם כן,
אל מי פונים כדי לתבוע אותה על שיתוף פעולה ?
האם עירייה רשאית לעקל סכום שהוא למעלה מפי 2 מסכום חוב שלטענתה קיים?
יצוין, שבפניותיי המטרה הייתה להשיג מסמכים כתובים בהם העירייה
מתעדת את ביטולים ועוד כדי להגיש נגדה תביעה והרושם שלי היה
שהנציבות קלטה את זה ולכן סירבה לדרוש מהעירייה כל מסמך ובכך למעשה שיתפה עם עירייה פעולה נגד אזרח שנעשה לו עוול וזו לא פעם ראשונה בה נתקלתי שהנציבות פועלת יותר לחפות על גופים ציבוריים מאשר לתת טופול אמין והוגן לאזרח!!!

נא התייחסותכם.
נ.ב כי היות ונגבו כספים ונעשו פעולות שלא כדין הרי שאין מנוס שהעירייה תתבע על פיצוי ועל תשלום ריבית והצמדה בגין הכספים שדרשה ועיקלה שלא כדין ואף לא ביטלה גם אחרי ששולמה לה ל דרישת חוב ואף הוצגו
קבלות וכו'...