שעות נוספות וכתב ויתור

|

אי תשלום שעות נוספות

גיל 12/03/12
ברשותי תלושי שכר עם 250 שעות חודשיות ויותר, המעסיק שילם לי לכל השעות לפי שעה רגילה. ולא שילם תוספת עבור שעות נוספות. האם זוהי אילה לתביעה. כמו כן הוא החתים אותי שלא אתבע אותו. האם החתמה על מכתב כזה כבילה? אודה על תשובתכם

שעות נוספות וכתב ויתור

עו"ד עדי פריאנטי 12/03/12
אכן ישנה עילה לתביעה... עליך לדעת לפני שמגישים תביעה בגין שעות נוספות?

על פי החוק, ניתן לתבוע רק בעבור שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה- תקופת ההתיישנות.
אם בתלוש השכר מופיע סיכום מלוא שעות העבודה בחודש כולל השעות הנוספות- ניתן להוכיח שיש חריגה משעות המשרה החודשית (חריגה מ- 186 שעות בחודש למשרה מלאה- תזכה בשעות נוספות). ואולם, מכיוון שחישוב השעות הנוספות הינו יומי, ייתכן שעובד ביצע שעות נוספות במהלך החודש, ועדיין לא הגיע למשרה מלאה. נכון הדבר לגבי עובדים שעתיים או עובדים במשמרות, שביום אחד עובדים 16 שע' וביום אחד 4 שע'.
נקבע, כי מעביד חייב לתעד את שעות העבודה של כל העובדים באחת משתי דרכים – שעון נוכחות או רישום ידני שאותו מבצע העובד. את תוצאות התיעוד זה, כלומר מספר השעות ומספר הימים שעבד העובד בחודש מסוים יש לפרט בתלוש השכר. שימו לב – המחוקק קבע, כי מעביד של יבצע את האמור מפר את החוק, ניתן להטיל עליו קנסות, וחשוב לא פחות יש חזקה משפטית לפיה בוצעו על ידי העובד, מדי חודש, 60 שעות נוספות. פירוש הדבר שאם המעביד לא יצליח להוכיח את ההיפך יהיה עליו לשלם לעובד בגין שעות אלו.
זכות העובד לקבל גמול עבור השעות הנוספות, היא זכות מגן, שלא ניתן לוותר עליה. זכות זו מתגבשת, כפי שנקבע בפסיקה, בשני תנאים מצטברים:

1. דרישת מעביד מעובד לעבוד שעות נוספת ואישורו לביצוען.

היוזמה והסמכות להעסיק בשעות הנוספות הוא של המעביד ואין בסיס לתביעת עובד שעבד בשעות הנוספות על דעתו הוא ללא אישור המעביד (דב"ע מט/ 98-3 חיים שוורץ נ' עיריית תל אביב - יפו, פד"ע כ"א 174).

2. הוכחת מספר השעות הנוספות על ידי העובד.

מאחר ומדובר בתביעת ממון, העובד צריך להוכיח מהו מספר השעות הנוספות כדי שבית הדין יוכל לפסוק סכום קצוב. (דב"ע ל"ב/32-3 מרילין פרומוביץ נ' ישראל בר אדון, פד"ע ד, 39).

העובד צריך לתת פירוט מלא ומדויק של השעות והימים בהם עבד ולהוכיחם וכאשר ישנו ספק בשאלת עצם ביצוע העבודה ומספר שעות העבודה שבוצעו, יפעל הספק לטובת המעביד.
לגבי השאלה השנייה נקודת המוצא של בית הדין היתה כי אין תוקף לוויתור מראש על זכויות עובד מכח חוקי מגן כגון חופשה שנתית, שעות נוספות, פיצויי פיטורין ועוד. כמו כן, נקבע כי "ויתור העובד שלא מדעת כמוהו כאפס". דהיינו, אם העובד לא ידע בשעה שחתם על כתב הוויתור מהן זכויותיו, ולא ניתנה לו הזדמנות נאותה לברר זאת, כתב הויתור יהיה חסר תוקף.
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי





    דילוג לתוכן