תביעה נגד מנהלת דיור מוגן

שלום, אמי התגוררה בדיור מוגן באיזור השרון מזה 19 שנה. לפני כשש שנים נולדו בשיחים מול דירתה 4 גורי חתולים. אמי שמעה את יללותיהם וכניצולת שואה שהורעבה באושויץ כמעט עד מוות, לא יכלה לעמוד מנגד והחלה להאכיל את החתולים עד ששכנים התלוננו. אמי חיפשה ומצאה מקום שלא מפריע לאף אחד : ליד הבנין של הדיירים הסיעודיים יש מעין רחבה שכמעט איננה בשימוש ואיננה צמודה לדירות הדיירים. מידי יום בשעה 8 בבוקר התייצבה שם והאכילה מעל 10 חתולים. עליי לציין שההאכלה שם נעשתה בהסכמת המנהלת התפעולית (שהיא למעשה סגנית המנהלת). הסידור הזה נמשך 3.5 שנים ולא הפריע לאיש עד שבוקר אחד המנהלת (שידועה כשונאת חתולים) התייצבה שם והחלה לצעוק על אמי. מאז שהותה של אמי באושויץ אף אחד לא צעק עליה והיא הרגישה שעוד מעט תקבל גם מכה הגונה על הראש. המקרה גרם לאמי לעליית לחץ דם וכעבור כשלושה שבועות אושפזה בגלל ירידת נתרן חמורה (ממנה לא סבלה קודם). המנהלת איפשרה לאמי להאכיל את החתולים מחוץ לתחומי הדיור המוגן, אך הדבר היה מעבר לכוחותיה וגם דרש יציאה דרך שער חשמלי, דבר מסוכן לאשה זקנה, קל וחומר לקויית ראיה. כמו כן אמי נהגה לשים מעט גרגרי אוכל יבש ליד הפחים שגם הם מרוחקים מדירות הדיירים (היות ובדרכה לבנין המרכזי יללו חתולים רעבים שלא "התייצבו" בהאכלה של הבוקר). מיד החלו מעקבים והלשנות מצד שונאי החתולים. המנהלת גם נתנה הוראה להסיר פליירים של בקשה לתרומת כסף (זאת כמה שנים לפני המקרה שתיארתי). כך נוצר מצב שכל יציאה של אמי מהבית לוותה בתחושת רדיפה. עליי לציין שבשלוש השנים שקדמו למקרה אמי לא ביקרה כלל במרפאה לבריאות הנפש כי היתה מאוזנת נפשית ומיד לאחר המקרה חזרה לבקר שם. הבנתי שהמשך שהותה במקום רק תרע את מצבה הבריאותי ולכן קניתי לה דירה בקרבת מקום מגוריי, אולם עקב התנהלות רשלנית מצד היזם טרם נמסרה הדירה ואמי יצאה בינתיים להתגורר בשכירות. אחת מטענות המנהלת היא שהחתולים תוקפים דיירים, דבר שאיננו נכון (חתול תוקף רק אם מתעללים בו או מאיימים עליו). כמו כן, ההנהלה והועד לא הסכימו להוציא כסף לסירוס ועיקור חתולים (למרות שבחשבון הועד קיימת יתרת זכות של כשלושים אלף ש"ח). אנו פנינו למועצה והיא עשתה זאת (לעיתים הוספנו תשלום מכיסנו) אך בשלב מסוים טענו שאין תקציב ולכן מס' החתולים בכפר עלה בהדרגה. עזיבתה של אמי עקב התנהגות המנהלת גרמה לה לוותר על מקום בו רצתה לסיים את חייה וכן על האופציה להכנס ללא תשלום לאגף הסעודי אם תגיע למצב פיזי הדורש זאת. האם יש כאן עילה לתביעה ? ברשותי מסמכים המבססים את טענותיי. תודה, אורנה