הנשיא ברק על הזכות לפרטיות והאוטונומיה של הרצון הפרטי

מתוך: בג"צ 93 / 2481 יוסף דיין נ' ניצב יהודה וילק, מפקד מחוז ירושלים מח (2) 456

"...כל אדם בישראל "זכאי לפרטיות" (סעיף 7(א) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). היקפה של זכות זו אינו נקי מספקות. עתה, משניתן לה בסיס חוקתי חקוק, יש לפרשה מתוך "מבט רחב" (השופט אגרנט בד"נ 13/60 היועץ המשפטי לממשלה נ' מתאנה [13], בעמ' 442) "ומתוך הבנה כי עניין לנו בהוראה הקובעת אורחות חיים... עניין לנו בניסיון אנושי, החייב להתאים את עצמו למציאות חיים משתנה" (ע"ב 2/84, 3 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה)...

על רקע גישה זו ניתן לקבוע, כי הזכות החוקתית לפרטיות משתרעת, בין השאר - ובלא כל ניסיון להקיף את הזכות על כל היבטיה - על זכותו של אדם לנהל את אורח החיים שבו הוא חפץ בדל"ת אמות ביתו, בלא הפרעה מבחוץ.

ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך כי יניחו אותו לעצמו, לפיתוח האוטונומיה של הרצון הפרטי שלו ...

הזכות לפרטיות נועדה, על-כן, להבטיח כי אדם לא יהא שבוי בביתו, ולא יהא אנוס לחשוף עצמו בביתו להפרעות שאין הוא רוצה בהן... בכך מהווה הזכות לפרטיות את תחילתה של החירות...".