האם בהכרח יריית הפתיחה לסיום חיי הנישואים בקרב בני זוג יהודים החיים בישראל תיעשה אך ורק על ידי פתיחת תיק גירושין ברבנות? מה ההבדל אם מתגרשים בהסכמה ולמה צריך לצפות בדרך?
יישוב סכסוך בהסכמה
כיום ובניגוד לעבר, הכלל הוא שכל סכסוך משפחתי יובא לפתחה של ערכאה שיפוטית רק אם כשלו הניסיונות בין הצדדים להביא לפתרון הסכסוך בניהם בהסכמה ובדרכי שלום. לפיכך טרם הגשת תיק גירושין ברבנות, ישנה חובה להגיש קודם בבקשה ליישוב סכסוך במשפחה. הבקשה תוגש ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה על פי בחירתו בחירתנו של מגיש הבקשה
המבקש להתגרש. מדובר למעשה בהליך מקדמי שנועד לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית ארוכה ומסובכת. זאת בשים לב על מכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובכלל זאת היבטים הקשורים בטובת הילדים.
תפקידה המרכזי של יחידת הסיוע הוא להעניק מענה טיפולי ומידע בנוגע לאפשרויות שעומדות בפני בני הזוג לצורך יישוב הסכסוך בניהם.
צוות היחידה כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועורכי דין שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול במשפחות המצויות בהליכי פרידה וגירושין. בתוך כך, חלק מהשירותים שמעניקה יחידת הסיוע כולל את התחומים הבאים:
1. אבחון זוגי לבירור עתיד הנישואין
2. סיוע בגיבוש הסכמות בין בני הזוג
3. מידע ויעוץ לגבי הילדים
4. הפניה לשירותים לנפגעי אלימות
בסיום ההליך אשר בדרך כלל אורך מספר פגישות, תמליץ היחידה על קביעת הסדרים בעניין מזונות, החזקת הילדים וחלוקת זמני שהות, או לחלופין על העברת הטיפול לגורם אחר לרבות לערכאה שיפוטית.
עם זאת חשוב לציין, כי הדין הישראלי מעניק סמכות מיוחדת לבתי הדין הרבניים בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין בקרב יהודיים החיים בישראל. לפיכך בין אם הגירושין יהיו בהסכמה ובין אם באמצעות תביעת גירושין, אין מנוס מקיום טקס הגירושין באופן ההילכתי ועל פי המסורת.
פתיחת תיק גירושין ברבנות והעניינים הכרוכים בהם
כאמור על בני הזוג תחילה למצות את האפשרויות לפתור את הסכסוך בניהם בהסכמה ובדרכי שלום. ככל שההליך המקדמי כשל ולא הושגו במסגרתו הסכמות בנוגע לסוגיות עקרוניות הנוגעות לאופן הפרידה. תכריע בכך הערכאה השיפוטית, בהתאם לבחירתו של הצד שיזם את ההליך המקדמי. על כן התזמון בפתיחת תיק גירושין ברבנות או בבית המשפט לענייני משפחה, מקבל חשיבות מהותית. זאת מאחר שבכוחו של יוזם ההליך לקבוע הלכה למעשה את המסגרת הדיונית בסוגיות הנוגעות לאופן הפרידה כגון:
.1 חלוקת הרכוש המשותף
.2 קביעת משמורן על הילדים
.3 הסדרי ראייה איתם
.4 קביעת דמי מזונות לאישה
.5 קביעת מדור (מגורים)
פסיקותיו של בית הדין הרבני מאופיינות ביישום כללי ההלכה היהודית והמשפט העברי וכפופות לדין הישראלי. הבחירה אם לדון בסוגיות אלו בבית הדין הרבני או לחלופין בבית המשפט לענייני משפחה, צריכה להתקבל משיקולים מקצועיים בלבד. כאשר לכל ערכאה יתרונות וחסרונות משלה.
לכן אל תהססו לפנות לעורך דין מומחה בענייני גירושין אשר יסייע לכם לנהל את הליך הגירושין בדרך שמתאימה ונכונה לכם. מאחר שמדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, יהיה עליכם בנוסף גם לתמוך את טענותיכם בראיות מתאימות לכך. על כן, חשוב ביותר כי דבר ייעשה רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי מתאים.
סיכום
פתיחת תיק גירושין ברבנות או בבית המשפט לענייני משפחה בדרך של יישוב הסכסוך באמצעות יחידת הסיוע, מוביל לא פעם לגירושין בהסכמה. עם זאת, ובמידה ולא הושגו הסכמות, עומדת ליוזם ההליך האפשרות לקבוע את זהות המסגרת הדיונית לצורך הכרעה בנוגע לאופן הפירוד. כך או כך, אל תעברו את זה לבד והסתייעו בעורך דין מנוסה ומקצועי לכך.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.