על פסילת צוואה

ישנן דרכים רבות להביא לביטולן ופסילתן של צוואות, גם במקרים בהם הצוואה נראית על פניה כצוואה תקינה. 

ההליך, אשר מתבצע באמצעות הגשת התנגדות לביצוע צוואה לרשם הירושה הינו הליך משפטי כשל הגשת תביעה לכל דבר ועניין. נטל ההוכחה מוטל על המתנגד לקיום הצוואה אשר פתח את ההליך ועליו להוכיח כי בעריכת הצוואה נפל פגם כזה או אחר, פגם אשר מצדיק את פסילת הצוואה. 

אחת העילות המרכזיות לפגמים שנפלו בעריכת הצוואה מתייחסת לגמרות הדעת, לרצון החופשי של המצווה. כשנטענות טענות אלו, על בית המשפט לבחון ולבדוק האם הוראות הצוואה משקפות את רצונו האמיתי והכנה של המוריש.

סעיף 30 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – דינה להתבטל. במידה ובית המשפט יפסוק כי אין המדובר ברצונו הכנה של המוריש הוראות הצוואה יתבטלו. 

עילה נוספת לטענת ביטול צוואה היא בנוגע לכשרות המצווה. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה, כלומר לא ידע להבחין ולזהות את יורשיו, לא זכר את היקף נכסיו, לא הבין את משמעות הצוואה וכיוצא בזה – דין הצוואה להתבטל.

בנוסף, סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי דין צוואה אשר בעריכתה היה מעורב היורש – להתבטל. 

מהי אותה מעורבות אשר בגינה תתבטל הצוואה?

המדובר באחת משלושת האפשרויות הללו: 

• היורש ערך בעצמו את הצוואה. 
• היורש היה עד לעשיית הצוואה.
• היורש לקח חלק אחר, כלשהוא בעריכת הצוואה. 

יש לציין ולהדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו על ידי בית המשפט ואין המדובר בביטול אוטומטי של הצוואה. אך כאשר המתנגד לקיום הצוואה מרים את נטל הראיה, ומוכיח כי היתה מעורבות כזו או אחרת, מעורבות מהותית בעריכת הצוואה של היורש, אשר נהנה מהוראות הצוואה – תתבטל הצוואה והיורשים אשר יהנו מן הירושה יהיו היורשים על פי דין.