שחרור משיב שביצע עבירות חמורות בשל החלטה קודמת לפיה הוא אינו כשיר לעמוד לדין

בית המשפט שחרר תמורת ערבות בלבד משיב שהואשם בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין, ניסיון פציעה ועוד שכן המדינה לא הפריכה את חוות דעתו של מומחה ההגנה לפיה המשיב איננו כשיר לעמוד לדין וכי לא הובהר אם אכן כבר ניתנה החלטה בנושא בעבר שהינה החלטה חלוטה. 

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין, ניסיון פציעה בנסיבה מחמירה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי הגישה המדינה בקשה למעצר עד לתום ההליכים.

ההליך הקודם הסתיים על רקע חוות דעתו של פרופ' לרנר, אשר קבע כי מדובר במי שהיה שרוי במצב פסיכוטי במהלך הסתכלותו, לא היה מסוגל להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור, ושבוחן המציאות שלו פגום ולפיכך קבע הפרופסור כי כשירות המשיב לעמוד לדין אינה קיימת עוד. בית המשפט הורה על הפסקת ההליכים כנגד המשיב ועל אשפוזו.

בעת האחרונה, התכנסה הוועדה הפסיכיאטרית ונתנה החלטה לפיה יש לשחרר את המשיב מהאשפוז וכי ניתן להעמידו לדין בשנית. כתב האישום הוגש מחדש על ידי המדינה וכך גם בקשתה זו למעצר עד לתום ההליכים.

המדינה הצביעה על עילת המעצר שנבעה ממסוכנות המשיב ועברו הפלילי ועל קיומן של ראיות לכאורה. ב"כ המשיב מנגד, ביקש לדחות את הבקשה על הסף נוכח ההליכים הקודמים שהתקיימו. ב"כ המשיב טען ראשית כי הוא לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה כך שלא התקיימו ראיות לכאורה בעניינו וכן טען שההליכים הופסקו למעשה מחמת העדר אשמה ולא מחוסר כשירות לעמוד לדין כפי שנקבע על ידי כבוד השופטת טלי חיימוביץ וכי מאחר והמדינה לא ערערה על עמדה זו שוב אין לה אפשרות להעמיד לדין את המשיב בתום אשפוזו. כמו כן, נטען כי השופט אבו טהה קבע כי המשיב הינו חולה נפש ואינו בר עונשין ולפיכך לא ניתן לפתוח את התיק מחדש. בתגובה הגישה המדינה מכתב הבהרה מהפסיכיאטר המחוזי לפיה המשיב לא אובחן מעולם כלוקה במחלת נפש ועל כן לא חלה בעניינו הגנת אי השפיות.

בית המשפט מצא כי יש ממש בטענות המדינה אלא שאין מדובר ב"טענות טובות" שכן מכתבו של הפסיכיאטר המחוזי לא היה בהיר ולא נוסח כחוות דעת ואף נאמר בו כי הוא תמך בחוות דעתו של פרופסור לרנר לעניין אי הכשירות הזמנית. בית המשפט קבע שעל המדינה היה להגיש חוות דעת נגדית כראוי לו רצתה להפריך את חוות דעתו של פרופסור לרנר ומשלא עשתה כן אין היא יכולה כעת לטעון אחרת.

בית המשפט ציין שאף בעניין הסיכון הכפול מצב המדינה לא פשוט שכן לא ברור אם החלטת כבוד השופט אבו טהה היא void ולו אכן היא ניתנה טרם החלטתה של כבוד השופטת חיימוביץ מדובר בהחלטה אשר ניתנה בסמכות ולמעשה סיימה את התיק באופן חלוט, ומכאן שמדובר בתיק שאיננו בעל סיכויים גבוהים להגיע להרשעה.

בית המשפט דחה את בקשת המדינה למעצר עד לתום ההליכים, שחרר את המשיב והורה לו לחתום על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ על מנת להבטיח את התייצבותו בלבד.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>