גביית חובות באירופה

הבעיה העיקרית העומדת בפני הנושה הישראלי בבואו לבצע הכרה ואכיפה של פסקי דין באירופה, הינה אי חתימתה של ישראל על הסכם לוגאנו ולא כפי שרבים חושבים - אי חברותה של ישראל באיחוד האירופי

ב-1987 נחקקה בשוויץ התקנה הפדראלית לגבי החוק הבינלאומי-פרטי -Federal Act on International Private law  (FAIPL).

תקנה זו, ביחד עם הסכמים בינלאומיים עליה חתומה שוויץ וחוקים ייחודיים ושונים בקנטונים השונים במדינה (שוויץ מחולקת ל-26 קנטונים), מהווה בסיס לאפשרות להכרה ואכיפה של פסקי דין זרים במדינה זו.

 ההסכם הבינלאומי העיקרי המהווה בסיס לאפשרות ההכרה והאכיפה מהירה בשוויץ הינו הסכם לוגאנו (1988) (LUGANO CONVENTION) אשר יפורט בהמשך.

כעורך דין המתמחה בגביית חובות בינלאומיים אני סבור כי על ישראל להצטרף להסכם לוגאנו, אשר יאפשר הכרה ואכיפת פסקי דין ישראלים ברוב מדינות אירופה.

את הנחיצות שבהצטרפות ישראל להסכם זה ניתן לראות במקרה השוויצרי (הליך ההכרה והאכיפה בשוויץ), זאת מכיוון שמדובר במדינה אשר איננה חברה באיחוד האירופי. למעשה, הבעיה העיקרית העומדת בפני הנושה הישראלי בבואו לבצע הכרה ואכיפה של פסקי דין באירופה, הינה אי חתימתה של ישראל על הסכם לוגאנו ולא כפי שרבים חושבים-אי חברותה של ישראל באיחוד האירופי. 

כתוצאה מאי הצטרפות להסכם לוגאנו נמנעת מהנושה הישראלי האפשרות לבצע כיום הכרה ואכיפה בדרך הקלה והמהירה ב-18 מדינות אירופאיות. יש לקוות כי המחוקק הישראלי ורשויות המסחר הרלבנטיות ימצאו לנכון לבחון הצטרפותה של ישראל להסכם זה, על מנת להקל גם על נושיה.

הסכם לוגאנו והתקנה הפדראלית לגבי החוק הבינלאומי-פרטי

ההסכם החשוב ביותר, המהווה בסיס לתקנה הפדראלית השוויצרית, והעוסק בהכרה בפסקי דין זרים ובאכיפתם הנו הסכם לוגאנו אשר אושר ע"י רוב מדינות אירופה ב-1988  (וביניהן מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי כגון שוויץ). 

ההסכם נועד, בין השאר, להקל על תהליך ההכרה והאכיפה של פסקי דין זרים. כפי שנאמר ההסכם פתוח למדינות אשר אינן אירופאיות ועומדות בדרישותיו.

ההסכם חל בכל המדינות אשר אשרו אותו ויחול, לדוגמא, על פסק דין איטלקי אשר יתעורר צורך לאוכפו בשוויץ. 

הסכם לוגאנו הפך לחלק אינטגראלי מהתקנה הפדראלית השוויצרית וכפי שכבר נאמר לעיל מהווה  לה בסיס.

מכוח הסכם לוגאנו והתקנה הפדראלית, בית משפט שוויצרי יוציא צו אכיפה לפס"ד זר –(VOLLSTRECKBARERKLARUN) כאשר הדרישות המוקדמות (אשר יפורטו בהמשך) מולאו במלואן. 

על אף היות הכרה ואכיפה הליכים שונים ונפרדים בדרך כלל, במטרה להקל על הנושה הזר, מאפשר לו החוק (בהתבסס על ההסכם) להגיש את בקשתו בשני הליכים אלה יחד, באותו תיק ולאותו בית משפט וכך לנסות ולגמור את ההליך בדיון יחיד.

הליך האכיפה

ראשית על הנושה להגיש את בקשתו לבית המשפט אשר בידיו נתונה הסמכות המקומית (אם פסה"ד הנו ממדינה החתומה על הסכם לוגאנו אזי החוק השוויצרי עצמו מפרט את מקום הגשת התביעה לאכיפה (סמכות עניינית ומקומית) – בדרך כלל יהיה זה מקום עסקו/מגוריו של החייב).

כמו כן על הנושה המבקש להכיר בפסק דין זר ולאכוף אותו לעמוד בדרישות מקדמיות הבאות ולהגיש את המסמכים הבאים:

• העתק נאמן למקור מלא של פסק הדין הזר, הכולל חותמת אפוסטיל, על גבי פסה"ד, והכולל תרגום של פסק הדין לגרמנית, צרפתית או איטלקית (תלוי בשפה הרשמית של הקנטון בו יושב ביהמ"ש בעל הסמכות)

• אישור כי פסה"ד הנו סופי ואין אפשרות לערער עליו.

• במקרה שהחייב שנגדו ניתן פסה"ד נעדר בעת מתן פסה"ד , יש להמציא הוכחה כי הוא זומן כדין לדיון.

אם הנושה הגיש את המסמכים הנדרשים, כמפורט לעיל, והסכם לוגאנו חל באותה מדינה (קרי, המדינה שבה ניתן פסה"ד אישרה את ההסכם),  אזי ביהמ"ש השוויצרי יכיר בפסה"ד בלי דרישות מיוחדות נוספות.

ביהמ"ש השוויצרי יימנע מלבדוק את הראיות שעליהן מבוסס פסה"ד או את סמכותו של בית המשפט הזר לתיתו.  כך, אף אם לביהמ"ש במדינה בה ניתן פסה"ד לא הייתה סמכות, בית המשפט השוויצרי יכיר בפסה"ד.

המקרים היחידים בהם לא יתאפשר לנושה להכיר בפסק הדין ולאכוף אותו (במקרים של גביית חובות) הנם:

• אם האכיפה נוגדת את המדיניות הציבורית של שוויץ

• אם החייב לא נוכח בעת מתן פסה"ד ולא נמסר לו זימון כדין למשפט

• אם פסה"ד נוגד פס"ד קודם אשר ניתן בשוויץ

לסיום, נראה כי החקיקה השוויצרית, מאפשרת לנושה שבידו פס"ד מבימ"ש בכל מדינה החתומה על הסכם לוגאנו, בהתקיים הכללים שפורטו לעיל, לגבות את כספו מן החייב בקלות ובמהירות יחסית.

יש לקוות כי הרשויות המוסמכות בישראל יחתרו אף הן לצרף את ישראל, אשר כמו שוויץ איננה חברה באיחוד האירופי, למסגרת ההסכם, על מנת להקל גם על נושים ישראלים לגבות את חובם באירופה אשר מהווה מקור משמעותי לסחר ישראלי.