פורום הוצאה לפועל

שלום ברק,

לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל ישירות בגין הלוואה, אלא אם קיים מסמך אכיף כמו שטר חוב או הסכם הלוואה.

הוצאה לפועל אינה מבררת מחלוקות עובדתיות, אלא מבצעת גבייה על בסיס אחד מאלה:

אם הכסף הועבר ללא שטר, שיק או פסק דין – יש להגיש תחילה תביעה לבית המשפט. רק לאחר קבלת פסק דין ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל ולגבות את החוב.

ככל שיש ראיות בכתב (כגון הודעות שבהן החייבת מודה בחוב או מתחייבת להחזיר), ניתן לשקול פנייה משפטית מתאימה.

בהצלחה

שלום אירה,

במקרה כזה יש להבחין בין החוב המקורי (250 ₪) לבין היתרה שנצברה עקב ריביות, פיגורים והוצאות לאורך שנים. פער כזה (מ-250 ₪ ל-20,000 ₪) הוא חריג, ובמיוחד כשמדובר בחייבת נכה 100% החיה מקצבת ביטוח לאומי וטוענת שלא ידעה כלל על התיק.

ראשית, מומלץ לדרוש לעיין באישור המסירה המקורי שבתיק (לא רק ברישום במחשב). לא אחת מתברר שמדובר במסירה פגומה: כתובת לא נכונה, אדם אחר שקיבל, “הדבקה” שלא בוצעה כדין וכו’. אם מתגלה פגם – ניתן לבקש ביטול הליכים מחובת הצדק ולבטל לפחות את הריביות והפיגורים שנצברו.

גם אם המסירה תיחשב תקינה, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות רחבה להפחית ואף למחוק ריביות, פיגורים והוצאות מטעמי צדק, לפי סעיף 69י לחוק ההוצאה לפועל והפסיקה. במקרים של חייבים קשי-יום, נכים, עם הכנסה יחידה מקצבאות, רשמים לא פעם מעמידים את החוב לסילוק על סכום סמלי הקרוב לקרן או מעט מעליה.

לכן, אם "ההצעה" של משרד הגבייה תהיה גבוהה ולא ריאלית – בהחלט יש טעם בהגשת בקשה מנומקת לרשם, בצירוף:

במקביל, כדאי לפנות גם ישירות לזוכה עצמו (כיום – יינות ביתן או החברה שרכשה את מגה), ולא רק למשרד הגבייה. פעמים רבות הנהלת החברה או המחלקה המשפטית מוכנות לאשר מחיקה כמעט מלאה של חוב עתיק כזה מטעמים הומניטריים וכלכליים, במיוחד כשהקרן זניחה.

תפני בפרטי ואנסה לסייע לזוג.

האמור אינו מהווה ייעץ משפטי מחייב

בהצלחה

שלום יואב,

ככלל, לאחר פטירת אדם הוא חדל להיות בעל כשירות משפטית, ולכן לא ניתן לנהל נגדו הליכי גבייה רגילים. עם זאת, בדיני ההוצאה לפועל קיימת הבחנה חשובה: ניתן טכנית לפתוח תיק על שמו של חייב שנפטר, אך זאת רק לצורך שימור מצב קיים (כגון רישום עיקול זמני על נכסי עיזבון כדי למנוע הברחה). לעומת זאת, לא ניתן לבצע פעולות אכיפה מהותיות – גבייה, מימוש נכסים, חיוב כספי או נקיטת הליכים נגד יורשים – כל עוד היורשים לא צורפו להליך כדין ולא הומצאו להם מסמכים.

במקרה שלכם קיימת בעיה חמורה אף יותר: פסק המשקם ניתן בשנת 2015, כלומר כ־12 שנים לאחר פטירת אביכם, ומבלי שיורשיו צורפו להליך או זומנו לדיון. מדובר בפגם יסודי של העדר יריבות והעדר זכות טיעון. הליך שנוהל נגד אדם שנפטר, ללא צירוף יורשיו, הוא הליך פגום מיסודו, ופסק שניתן כך ניתן לתקיפה ואף לביטול מחובת הצדק.

בנוסף, לא מן הנמנע שעומדת לכם גם טענת התיישנות ביחס לעצם החוב או ביחס לאפשרות לאכוף את פסק המשקם, בהתחשב בפרק הזמן הארוך שחלף מאז פטירת האב ומאז היווצרות החוב הנטען. סוגיה זו תלויה בנסיבות הקונקרטיות (מועד היווצרות החוב, סוג החוב, ומהות הליך המשקם), אך מדובר בטענה מהותית שראוי לבחון במסגרת כל התנגדות או בקשה מתאימה.

לפיכך, האגודה אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה מהותיים בהוצאה לפועל על סמך אותו פסק, לא נגד אביכם המנוח ולא נגדכם כיורשים, כל עוד לא נוהל הליך תקין מול היורשים. לכל היותר, וכעניין טכני בלבד, ניתן היה לרשום עיקול זמני על נכסי עיזבון (אם קיימים) לשם מניעת הברחה – אך לא מעבר לכך.

אם האגודה תפתח תיק הוצאה לפועל בפועל, מומלץ להגיש מיד בקשה לרשם לסגירת התיק או לעיכוב ההליכים, בצירוף תעודת פטירה, בטענה שהחייב נפטר שנים לפני מתן פסק המשקם ושלא צורפו יורשים להליך, ולשקול במקביל נקיטת הליך לביטול פסק המשקם עצמו בערכאה המוסמכת.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב - בהצלחה

שלום זוהר,

כאשר מדובר בחוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, הדין קובע כי עם פטירת החייב החוב נמחק ואינו נגבה מן העיזבון או מן היורשים. לכן, אם בתו של המנוח שילמה את החוב לאחר פטירתו – מדובר בגבייה שלא הייתה אמורה להתבצע, והיא זכאית להשבת הכספים.

מאחר שהתשלום בוצע דרך ההוצאה לפועל אך הכסף הועבר בפועל לביטוח הלאומי, ההשבה אינה מתבצעת אוטומטית. הצעד הראשון הוא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש אישור בכתב כי החוב נמחק עקב פטירת החייב וכי לא הייתה חבות חוקית של היורשת לשלם אותו. זהו המסמך המרכזי שיאפשר את המשך ההליך.

לאחר קבלת האישור, על היורשת להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל בתיק המזונות, בצירוף תעודת הפטירה, אישור הביטוח הלאומי ואסמכתאות על התשלום שבוצע, ולבקש מתן החלטה על השבת כספים שנגבו שלא כדין. הרשם אינו מחזיק בכסף, אך החלטתו היא הבסיס המשפטי שמחייב את ביטוח לאומי להשיבו.

לאחר מתן החלטה כזו, המוסד לביטוח לאומי מחויב להשיב את הסכום ליורשת, לרוב באמצעות מחלקת הגבייה שלו. אין צורך בהגשת תביעה אזרחית נפרדת, אלא בהליך קצר וממוקד בתיק ההוצאה לפועל בצירוף האישור מהמוסד.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום אוריאל,

שמוטל בתיק מזונות "עיכוב כספים בתיק החייב" הכוונה בדרך-כלל היא שהרשמת נתנה הוראה להחזיק/להקפיא כספים שנכנסו לתיק ההוצאה לפועל (או נתפסו אצל צד ג’) ולא לשחרר אותם מייד לזוכה – עד שיבוצע בירור/זקיפה נכונה. זה לא “עיקול חדש עליך” במובן הפלילי-משמעתי, אבל כן סימן שיש כרגע פער חשבונאי/זקיפה בתיק.

מה זה אומר מבחינתך: אם שילמת סכום כדי לסגור חוב (ריבית/הפרשים) והוא לא נזקף נכון או לא שוחרר לזוכה, הכסף יכול לשבת "מעוכב" בתיק. לפעמים זה קורה כי יש צורך בהחלטה מפורשת של הרשמת לאיזה רכיב לזקוף (חוב עבר/שוטף/ריבית/הוצאות), או כי קיימת הוראת עיכוב הליכים/הסדר תשלומים שמחייבים בקרה לפני שחרור.

האם זה לרעתך? בדרך כלל לא מהותית, אבל יש כאן סיכון פרקטי: אם הכסף לא נזקף במערכת, התיק יכול להראות כאילו עדיין יש חוב, ואז עלולות לצאת פעולות אוטומטיות/התראות נוספות. לכן כדאי לטפל בזה מהר כדי שלא ייווצר “חוב מדומה” שימשיך לצבור ריבית או יפעיל הגבלות.

האם אתה צריך לבקש לשחרר? כן, מומלץ. תגיש בקשה קצרה לרשם בתיק:

אם לא תבקש – האם תצטרך לשלם עוד? תאורטית, אם הכסף נשאר מעוכב ולא נזקף, המערכת עלולה להמשיך לחשב יתרה כאילו לא שולם, ואז עלולות להצטבר ריביות/הפרשים או לצאת הליכי גבייה למרות ששילמת בפועל. כלומר: לא שהחוב “אמיתי” פתאום, אלא שהזקיפה לא בוצעה וזה עלול לייצר לך כאב ראש מיותר.

במילים פשוטות: "עיכוב כספים” אומר שהכסף תקוע בתיק עד החלטה. זה לא אמור לפגוע בך אם אכן שילמת, אבל כן חשוב להגיש בקשה כדי שהכסף ייזקף נכון, ישוחרר לזוכה, והתיק יתעדכן אחרת אתה עלול למצוא את עצמך מתווכח שוב על יתרה שלא משקפת את המציאות

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום ארתור,

עיקול שמותיר חייב ללא כל סכום למחיה פוגע בעקרונות יסוד בדיני ההוצאה לפועל ואינו נחשב תקין. גם כאשר החוק מאפשר לעקל כספים מביטוח לאומי, מטרת ההליך אינה להביא את החייב לחרפת רעב אלא לאזן בין זכות הזוכה לגבייה לבין זכות החייב לקיום מינימלי בכבוד. לכן, עיקול “מלא” של קצבה או דמי אבטלה, כאשר זו ההכנסה היחידה של החייב, הוא מצב חריג שמחייב התערבות של רשם ההוצאה לפועל.

מעבר לכך, חוק הביטוח הלאומי מעניק הגנה מיוחדת לגמלאות. סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, קובע כי גמלה אינה ניתנת לעיקול או להעברה, כל עוד היא בידי המוסד לביטוח לאומי, וגם לאחר שהופקדה בחשבון הבנק – במשך 30 ימים ממועד קבלתה (למעט חריגים מצומצמים כגון חוב מזונות). המשמעות היא שעיקול שמוטל על קצבה "טרייה", בתוך 30 יום ממועד הזיכוי, הוא בדרך כלל בלתי חוקי וניתן לבקש את ביטולו.

גם לאחר שחלפו 30 הימים, אין בכך כדי להתיר עיקול מלא. לפי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, וכן לפי פסיקה עקבית, רשם ההוצאה לפועל מחויב להותיר בידי החייב "סכום מוגן למחיה", הנקבע לפי נסיבותיו האישיות: גובה ההכנסה, היותה ההכנסה היחידה, מצב משפחתי, שכר דירה, תרופות, הוצאות מחיה בסיסיות וכדומה. אסור שהעיקול יגרום לכך שהחייב יישאר ללא יכולת קיום מינימלית.

במצב כזה ההליך הנכון הוא להגיש בהקדם בקשה בקוד 84 בתיק ההוצאה לפועל. בבקשה יש לפרט שהקצבה או דמי האבטלה הם מקור ההכנסה היחיד, שהעיקול מותיר אותך ללא סכום למחיה, ולצרף אישורים מביטוח לאומי, דפי חשבון והוצאות קבועות. במסגרת הבקשה ניתן ואף רצוי לבקש גם עיכוב מידי של העיקול עד למתן החלטה, שכן מדובר בפגיעה חמורה בקיום הבסיסי.

לסיכום, הדין מגן על חייבים מקצבאות בשני מעגלים: ראשית הגנה מוחלטת למשך 30 יום ממועד קבלת הקצבה לפי חוק הביטוח הלאומי; ושנית – גם לאחר מכן, חובה להשאיר סכום מינימלי מוגן למחיה לפי חוק ההוצאה לפועל. כאשר עיקול סותר עקרונות אלה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ואף חייב להתערב ולתקן את המצב.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום רב,

קודם כול חשוב לעשות סדר: יש אצלך פסק דין חלוט משנת 2021 נגד השכן (צו עשה), ויש הליכים נפרדים שהתנהלו לאחר מכן אצל המפקח מול השכן והוועד. אלו שני מסלולים שונים לגמרי משפטית.

לגבי פסק הדין מ-2021: מאחר שמדובר בצו עשה שניתן לאכיפה , האכיפה נעשית רק דרך ההוצאה לפועל. לא מגישים עליו בקשת ביזיון לבית משפט ולא חוזרים למפקח. בהוצאה לפועל צריך לבקש אכיפה של צו עשה: זימון החייב, קביעת מועד לביצוע, הטלת קנסות אם אינו מבצע, ואם הוא ממשיך להתחמק, לבקש אישור לבצע את התיקון בעצמך באמצעות בעל מקצוע מטעמך ולחייב אותו בעלות. העובדה שאין בפסק הדין חוות דעת אינה מונעת אכיפה.

מה שקרה אצל המפקח לאחר מכן הוא הליך חדש ונפרד. כל ההחלטות שלו (לגבי תיקון עצמי, הוועד, מומחה, חלוקת עלויות והחזר כספים) הן פסקי דין/החלטות עצמאיות. אם הן שגויות, לא הוגנות או מתעלמות מראיות, הדרך היחידה לתקוף אותן היא ערעור לבית המשפט המחוזי. ההוצאה לפועל והרשם אינם מוסמכים לבטל החלטות של מפקח ואינם יכולים "לעזור מולו" או להחזיר כספים שנפסקו.

לגבי הוועד, אם ניתן פסק דין חדש נגד הוועד, זה תיק אחר לגמרי בהוצאה לפועל, עם חייב אחר ועילה אחרת. לכן טבעי שבהוצל"פ שואלים למה יש פתאום עוד פסק דין – משפטית מדובר בהליך נפרד.

ולשאלתך "לאיזה תיק עושים ביזיון?" התשובה היא: לא עושים ביזיון בכלל. כאשר ניתן לאכוף צו עשה בהוצאה לפועל, זה המסלול הבלעדי. ביזיון אינו רלוונטי.

בשורה התחתונה: את צו עשה מ-2021 אוכפים בהוצאה לפועל בלבד; על החלטות המפקח מערערים למחוזי אם צריך; והרשם לא מוסמך להתערב בהתנהלות המפקח או בהחלטותיו.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

אם כבר יש בידך פסק דין כספי, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל גם כאשר החייב שוהה בחו״ל. עם זאת, יש כלל יסוד אחד: בלי המצאה כדין של אזהרה – לא ניתן לבצע הליכי גבייה מהותיים (עיקולים, הגבלות וכו’). ההוצאה לפועל אינה פועלת במסלול “מקוצר וללא מסירה”, גם כאשר לחייב יש חשבון בנק ידוע או שכבר נגבו ממנו כספים בעבר. החוק מחייב המצאה תקינה, ובמקרה של חייב בחו״ל מדובר בהמצאה מחוץ לתחום, הליך טכני ולעיתים מסורבל (דואר בינלאומי/אמנות).

במצב שאתה מתאר, כשהשכן צפוי לחזור לארץ בעוד חודש-חודשיים, הפתרון הפרקטי והזול הוא לרוב להמתין לחזרתו, לבצע מסירה בארץ ולהתקדם מיד בהליכי גבייה. אפשר אמנם לפתוח תיק כבר עכשיו, אך בפועל הגבייה תיתקע עד שתבוצע מסירה כדין, ולכן אין בכך יתרון ממשי אם אינך רוצה להתעסק במסירות לחו״ל.

לעניין צו עשה: חיוב לבצע תיקון או צביעה נאכף דרך ההוצאה לפועל. פותחים תיק גם על צו עשה, והרשם מזמן את החייב, קובע מועדים ויכול להטיל קנסות, הגבלות ואף צעדים לפי פקודת ביזיון כדי לאלץ אותו לבצע את העבודה. ההוצאה לפועל עצמה לא שולחת בעל מקצוע ולא מנהלת את התיקון בפועל.

אם החייב ממשיך להתחמק או שאתה לא רוצה שיביא “סייד חאפר”, ניתן לבקש מהרשם לאשר שאתה תבצע את התיקון באמצעות בעל מקצוע מטעמך, ולאחר מכן לחייב את החייב בעלות ולגבות אותה ממנו דרך ההוצאה לפועל. לעיתים הרשם יבקש גם החלטה משלימה מבית המשפט שנתן את פסק הדין – תלוי בנוסח הצו.

לכן, המסלול המעשי הוא: להמתין למסירת האזהרה כשהחייב חוזר לארץ, לפתוח תיק הוצאה לפועל על החיוב הכספי ועל צו עשה, לבקש אכיפה של צו עשה, ואם הוא לא מבצע, לבקש לבצע בעצמך ולחייב אותו בהוצאות.

ראשית, תנחומים על פטירת אביך.

לעניין החובות: בדין הישראלי חובות של אדם שנפטר אינם עוברים לילדיו או לקרוביו באופן אישי, אלא חלים רק על העיזבון (הרכוש שהותיר אחריו). יורש עלול לשאת בחובות רק עד שווי הנכסים שקיבל בפועל בירושה. כאשר אדם נפטר ללא נכסים, או כאשר לא נותר בעיזבון דבר מעבר לרכב שכבר נתפס, אין מקור חוקי לחייב את ילדיו לשלם מכיסם את יתרת החובות, גם אם לאחר מכירת הרכב יישאר "זנב" של חוב או קיימים חובות אשראי נוספים.

העובדה שקיבלת אזהרה כ"יורש פוטנציאלי" אינה הופכת אותך לחייב. מדובר בצעד טכני של הזוכה כדי לאתר מי עשוי להיות יורש. כל עוד לא הוצא צו ירושה, לא קיבלת נכסים בפועל, ואינך מחזיק בנכסי עיזבון – אינך יורש מבחינה משפטית, ואין בסיס להמשך נקיטת הליכים נגדך.

במצב כזה די בכך שתוגש לתיק ההוצאה לפועל הודעה קצרה לרשם, בצירוף תעודת פטירה (אם יש) ותצהיר, שבה תציין שאביך נפטר, שלא הוצא צו ירושה, שלא קיבלת כל נכס מן העיזבון ולמיטב ידיעתך אין עיזבון כלשהו. לאחר הודעה כזו, מקובל שרשם ההוצאה לפועל מורה למחוק את קרוב המשפחה מהתיק ולהבהיר לזוכה כי הוא רשאי לפעול – אם בכלל – רק מול העיזבון עצמו.

אין חובה לבצע “הסתלקות מירושה” במקרה כזה. הסתלקות נדרשת רק כאשר יש צו ירושה או כאשר קיימים נכסים שעומדים לחלוקה בין יורשים. כאשר אין צו ואין נכסים, אין ירושה משפטית שממנה צריך להסתלק, ולכן מדובר בהליך מיותר.

לעניין האיחור של 20 הימים: האיחור כשלעצמו אינו יוצר חבות אישית ואינו הופך אותך לחייב. גם אם ננקטו צעדים טכניים כלשהם, לאחר שתוגש ההודעה לרשם ותובהר העובדה שאינך יורש ואין עיזבון – יש לבטל כל הליך שננקט כלפיך. לכן אין מניעה להגיש את ההודעה גם כעת ולעצור את המשך ההליכים.

בשורה התחתונה: אם לא ירשת דבר ואין עיזבון, אינך אחראי לחובות אביך, אין צורך בהסתלקות פורמלית מירושה, וניתן להסדיר את העניין בהודעה מסודרת להוצאה לפועל שתביא למחיקתך מהתיק.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום דוד,

במצב כזה נקודת המוצא איננה רק דיני שטרות אלא הסכם השכירות.

כאשר שיק של דמי שכירות חוזר, גם אם מהטעם של "חתימה לא תקינה", מדובר בפועל באי-תשלום שכר דירה, שהוא בדרך-כלל הפרה יסודית של ההסכם.

לכן סדר הפעולות הנכון הוא:

1. לבדוק מה קובע הסכם השכירות

ברוב ההסכמים נקבע כי אי-תשלום במועד מהווה הפרה יסודית המקנה למשכיר זכות לבטל את ההסכם ולדרוש פינוי.

2. לשלוח מכתב התראה בהתאם ללשון החוזה

מכתב שבו נדרש השוכר לפרוע את החוב בתוך המועד הקבוע בהסכם (או זמן סביר), ובו נכתב במפורש כי אם החוב לא יסולק – ההסכם יבוטל ותוגש תביעה לפינוי המושכר.

זהו שלב קריטי גם ראייתית וגם משפטית.

3. אם אין תשלום – להגיש תביעה לפינוי מושכר (הליך מהיר)

זה הכלי האפקטיבי ביותר להפסיק את הנזק המתמשך של החזקת הנכס ע"י שוכר שאינו משלם.

4. רק לאחר מכן – לפעול בשטר

ניתן כמובן גם לפתוח תיק הוצאה לפועל על השיק, אך זהו הליך כספי בלבד ואינו פותר את הבעיה המרכזית: תפיסת הנכס ואי-תשלום דמי שכירות עתידיים.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

שלום רב,

במצב שאתה מתאר, חקירת יכולת “רגילה” לבדה אכן אינה מספיקה, אך היא עדיין כלי פתיחה חשוב – משום שהיא מאפשרת להפעיל בהמשך סנקציות וכלים חזקים יותר. עם זאת, עיקר האפקטיביות מגיעה משילוב של כמה צעדים ממוקדים:

1. שעון יוקרה / נכסים נסתרים – צו חיפוש

כאשר יש אינדיקציה ממשית שהחייב מחזיק בשעון יקר או נכסים יקרי-ערך אחרים, יש להגיש בקשה לצו חיפוש.

צו זה מאפשר להוצאה לפועל להיכנס למקום שבו שוהה החייב, לאתר את הנכסים ולתפוס אותם לצורך עיקול.

אם צד שלישי יטען שהשעון שלו – עליו להגיש טענת צד ג’, והנטל יעבור אליו.

2. רכב ואופנוע הרשומים על שם אחר

גם כאן ניתן לפעול במסגרת ההוצאה לפועל:

אם יש בידך דו"ח חוקר פרטי או ראיות ממשיות לכך שהרכב שייך בפועל לחייב (שימוש קבוע, מימון על ידו, רישום פיקטיבי, נאמנות וכו’) – ניתן להגיש בקשה לעיקול הרכב למרות שהוא רשום על שם צד ג’.

הרשם רשאי להורות על עיקול זמני, והצד השלישי יוכל להגיש טענת בעלות; ההכרעה תעבור לבית המשפט.

3. חקירת יכולת + צווים נלווים (לחץ אישי)

למרות הספקנות, חקירת יכולת חשובה כי היא מאפשרת לבקש במקביל:

– צו הבאה

– הגבלות על רישיון נהיגה, יציאה מהארץ וכרטיסי אשראי

בפועל, אצל חייבים “מתוחכמים” הלחץ האישי וההגבלות הם לא פעם הגורם שמוביל להסדר או לחשיפת נכסים.

4. צווים לקבלת מידע פיננסי

ניתן לבקש צווים לבנקים, חברות אשראי, ביטוח לאומי ורשויות המס. לעיתים מתגלים כך שימושים בחשבונות צד ג’, הכנסות מוסתרות או פעילות כלכלית שלא משתקפת במערכת.

5. הכרזה כחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום

אם מתברר שהחייב חי ברמת חיים גבוהה אך טוען שאין לו נכסים – ניתן לבקש להכריז עליו כחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום, דבר שמוביל להגבלות משמעותיות ומתמשכות.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום רב,

לא.

שליחת מכתב התראה לכתובת ישנה שאינה הכתובת המעודכנת במרשם האוכלוסין אינה המצאה תקינה, ואינה יכולה לשמש בסיס חוקי להטלת עיקול.

החובה של הזוכה היא לשלוח את מכתב ההתראה לכתובתו העדכנית והידועה של החייב. כאשר הכתובת במשרד הפנים עודכנה הזוכה אינו יכול להסתמך על כתובת ישנה.

בנוסף, עצם משלוח בדואר רגיל אינו מספיק. על הזוכה להציג אסמכתה למשלוח כדין (למשל: אישור דואר רשום, אישור מסירה, או תצהיר מוסר). אין חובה להוכיח שהמכתב נתלה על הדלת, אך כן חובה להוכיח שההתראה נשלחה כדין לכתובת הנכונה.

בהיעדר התראה תקינה העיקול שננקט ניתן לתקיפה, וניתן לבקש את ביטולו וכן ביטול ההליכים שננקטו בעקבותיו.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

שלום סופה

אם אכן אינך תושבת ישראל מאז 2019, אין לך כתובת בארץ, והאזהרה נמסרה לאנשים שאינם בני משפחתך (ואף אינם קיימים או נפטרו) מדובר בהמצאה פגומה וחסרת תוקף משפטי, ובנסיבות כאלה רשם ההוצאה לפועל חייב לבטל את רישום ההמצאה ואת כל ההליכים שננקטו מכוחה.

פנייה לפי קוד 202 שנועדה רק לבדוק את תקינות ההמצאה אינה נחשבת "ידיעה מחליפה המצאה", ואינה פוגעת בזכותך לטעון להעדר המצאה כדין, כל עוד לא ביקשת סעד מהותי ולא הכרת בהליך או בחוב.

כל עוד לא בוצעה המצאה חוקית של אזהרה, הזוכה אינו רשאי לנקוט הליכי גבייה כלשהם (עיקולים, הגבלות, צווי הבאה, הכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים וכיו״ב), ופעולות כאלה אם בוצעו הן בלתי חוקיות ובטלות. כמובן עלייך להגיש בקשה מתאימה לביטול כל ההליכים עם כל הנסיבות שמנית.

כמו כן, בהיעדר המצאה כדין, ובפרט כשמדובר בתושבת חוץ, לא ניתן להטיל עלייך סנקציות כלשהן במסגרת תיק ההוצאה לפועל. אלא שעכשיו את יודעת על התיק והצד השני יכול לטעון שישנה כעת "חזקת הידיעה".

הצעד הנכון הוא להגיש בקשה לרשם לביטול ההמצאה וההליכים, ובמידת הצורך גם לשקול בקשה לביטול פסק הדין הישן מחובת הצדק, אם לא הומצא כדין בזמנו. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

מוחמד שלום

משלוח מייל עם עותק מוסתר אליך אינו מהווה ראיה לקבלת המייל.

אם אין התייחסות נוספת לתשלומים בהחלטה אז אפשר ללכת על הקו של 1060 לחודש.

תבדוק אם אין התייחסות כללית להצמדה למדד למשל.

בכל מקרה ההפרשים לא משמעותיים, בוודאי שלא בשלב זה.

תרשום פה את מה שרשום בהסכם (ללא פרטים מזהים) וננסה לתהות על הפרשנות

אם חסר מספר תז של בעל דין בפסק הדין, ניתן לצרף כתב תביעה או הגנה שמופיע בו מספר ת.ז.

שמחה שלום,

כאשר מדובר בעיקולים מהוצאה לפועל בסכומים לא גבוהים, הדרך היעילה ביותר היא:

בהצלחה

שלום רב,

כאשר מדובר בתשלום מדור ששולם ביתר מכוח פסק דין או הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, קיימת הבחנה ברורה בין תקופות:

לגבי השנתיים האחרונות ניתן להגיש בקשה מתאימה בהוצאה לפועל בטענה של תשלום יתר, ולבקש קיזוז או השבה של הסכומים ששולמו ביתר. ההוצאה לפועל מוסמכת לברר טענה זו במסגרת סמכויותיה, כל עוד מדובר בתקופה מוגבלת ובחיוב שמקורו בפסק דין קיים.

לעומת זאת, לגבי תקופה העולה על שנתיים ההוצאה לפועל אינה מוסמכת לדון בהשבה רטרואקטיבית רחבה, ויש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להשבה או לעשיית עושר ולא במשפט.

בשורה התחתונה:

השבה עד שנתיים ניתן לברר בהוצאה לפועל;

השבה מעבר לשנתיים מחייבת פנייה לבית המשפט.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

שלום יוסי,

אם חברת המימון תממש את הרכב ותיוותר יתרת חוב (דלתא), היא רשאית לפעול כנגד העיזבון בלבד, ולא כנגד יורש באופן אישי.

לפי חוק הירושה, יורש אחראי לחובות העיזבון רק עד לגובה חלקו בירושה בפועל.

כלומר, אם ירשת 100 ₪ והחוב עומד על 200 ₪ – החבות שלך מוגבלת ל־100 ₪ בלבד, ולא מעבר לכך.

כל עוד אין צו ירושה ואין חלוקת עיזבון, אין חבות אישית על היורש, והנושה אינו רשאי לפעול נגדו ישירות

שלום ליאור,

כאשר צו שיקום כלכלי מבוטל, ההליכים בהוצאה לפועל אכן מתחדשים בכל התיקים, למעט חריגים הקבועים בדין. אחד החריגים המרכזיים הוא קצבאות המוסד לביטוח לאומי, ובכלל זה קצבת נכות, שהן כספים מוגנים מעיקול.

אם הוטל עיקול על חשבון בנק שאליו מופקדת קצבת נכות, לשכת ההוצאה לפועל מחויבת להסיר את העיקול גם מיוזמתה, ללא צורך בבקשה מצד הזוכה ולעיתים אף ללא בקשה מצד החייב. מדובר בהסרה שנעשית מכוח הדין ולא כשיקול דעת.

החריג לכך הוא חוב מזונות. לגבי מזונות ניתן להמשיך בהליכי גבייה גם מקצבאות, ולכן בתיקי מזונות ההליכים אינם מוקפאים או מבוטלים מסיבה זו.

לכן, ביטול העיקול על חשבון העו״ש במקרה שלך נובע מהיות הכספים קצבת נכות מוגנת, ולא מהחלטה חריגה או טעות, גם אם יתר ההליכים בתיקים האחרים חודשו.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום גלעד,

לאחר שההתנגדות לביצוע שטר הוגשה באיחור והבקשה להארכת מועד נדחתה בהחלטה שיפוטית, אין זכות להגיש התנגדות נוספת גם אם תיק ההוצאה לפועל נסגר מחמת חוסר מעש ונפתח מחדש לאחר מכן, מאחר שסגירה כזו היא מנהלית בלבד ואינה מבטלת החלטות קודמות או יוצרת זכות דיונית חדשה, והזכות היחידה העומדת לחייב היא הגשת ערעור בהתאם לתקנות סד"א לבית משפט שמעל ההחלטה שדחתה את ההתנגדות.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב והאתר אינו מהווה ייעוץ לעורכי דין אלא לאזרחים. לפנים משורת הדין ניתנה לך תשובה.

בהצלחה,

שלום יגאל,

ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל בכל לשכת הוצאה לפועל בישראל, ואין חובה להגיש את הבקשה דווקא בלשכה המצויה בעיר שבה ניתן פסק הדין או בעיר מגורי החייב. כיום ההליך הוא ארצי וממוחשב, והסמכות אינה מקומית. עם זאת, לעיתים משיקולי נוחות או טיפול פרקטי (חקירות, דיונים פיזיים חריגים) יש יתרון ללשכה הקרובה למקום מגורי החייב, אך אין בכך חובה משפטית.

במעמד פתיחת התיק יש לוודא שפסק הדין חלוט (או שניתן לביצוע גם אם טרם חלף מועד הערעור), לצרף העתק נאמן למקור, ולבחור מסלול נכון (תיק כספי רגיל, מזונות, פסק דין הצהרתי וכו’). כמו כן יש לוודא שפרטי החייב מדויקים, שכן טעויות בפרטים עלולות לעכב הליכים.

באשר לעלויות:

אגרת פתיחת תיק משולמת תחילה על ידי הזוכה, אך היא נוספת לחוב ומושבת אליו במסגרת החיוב כלפי החייב. כלומר, בסופו של יום האגרה חלה על החייב ולא נשארת על חשבון הנושה.

גובה האגרה בתיק פסק דין כספי עומד כיום על אחוז מהחוב הפסוק, בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל, ונע בדרך כלל סביב 1% מגובה החוב, בכפוף לתקרות ולמינימום הקבועים בדין.

לסיכום:

אין מגבלת מקום לפתיחת תיק, האגרה משולמת תחילה על ידי הזוכה אך נגבית מהחייב, וחשוב להקפיד על מסמכים ופרטים מדויקים כבר בשלב ההגשה.

האמור אינו מהוו ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

שלום בוני,

שלום רב,

ככלל, כספים פנסיוניים, קרנות ביטוח, קופות גמל וביטוחי מנהלים של המנוח אינם חלק מהעיזבון, אם נקבע בהם מוטב. כספים אלה מועברים ישירות למוטבים הרשומים, ואינם עוברים דרך צו ירושה או דרך העיזבון.

לכן, אם אתה רשום כמוטב בכספים הללו:

לעומת זאת, אם לא נקבע מוטב, או שהמוטב נפטר לפני המנוח:

חשוב להדגיש:

עצם הוצאת צו ירושה אינה גורמת כשלעצמה להעברת כספים לנושים. הצו רק קובע מי היורשים ומה חלקם. השאלה אם הכספים ניתנים למימוש לנושים תלויה בסוג הכספים, בשאלה אם יש מוטב, ובמצב ההליך שלך.

בשורה התחתונה:

בשל הרגישות והשלכות ההליך, מומלץ לבדוק את מצב המוטבים בכל קופה לפני נקיטת פעולה.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

קיבלת תשובה בפוסט קודם