פורום דיני מיסים

דוד שלום,

הפטור הגלום במכירת זכויות ליזם בפינוי בינוי אינו פטור מוחלט כי אם דחיית מס.

המשמעות היא, כי המחוקק אינו מוותר על עליית הערך שנצברה בדירה הישנה ממועד רכישתה ועד למועד מכירתה ליזם במסגרת הפינוי בינוי. הוא רק דוחה את המס על עליית ערך זו, אשר ישולם בעת מכירת דירת התמורה.

סעיף 49כג(1) לחוק מיסוי מקרקעין מבטיח מנגנון זה בקובעו כי: "שווי הרכישה ויום הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה פטורה ממס לפי סעיף 49כב(א)(1), יהיה שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים במכירת יחידת המגורים הנמכרת".

בהצלחה,

גילת שלום,

חלק הדירה שבבעלותך (שליש) אינו נמנה במניין דירותייך לעניין ההטבות במס רכישה (או במס שבח).

לכן אם תעמדי בתנאי התקופות בעת שחלוף הדירות (את רוכשת דירה שלמה ומוכרת תוך פרק הזמן המוגדר בחוק את הדירה השלמה שבבעלותך) וביתר תנאי החוק, אינני רואה מניעה לקבלת ההטבה במס רכישה בגין רכישת דירה יחידה.

בהצלחה,

ישי שלום,

ככל שדירתך היחידה מושכרת למגורים בישראל (ואין מדובר בהכנסה עסקית שלך), אתה רשאי ליהנות ממסלול המיסוי הקבוע בסעיף 122(א) לפקודת מס הכנסה - קרי, שיעור המס שיחול הוא 10%.

להבנתי, אין מניעה לתחולת ההטבה שנוספה בסעיף 122(ו), המאפשרת לנכות מהכנסת שכה"ד בגין דירתך היחידה, את הוצאות שכה"ד ששילמת למגוריך (עד לתקרה הנקובה בסעיף ובתנאים האמורים בו).

בברכת גמר חתימה טובה,

שני שלום,

בהיותך תושב ישראל מגיעות לך 2 נקודות זיכוי.

עוד 0.25 נ"ז מגיעה לך בעד נסיעה למקום ההשתכרות (ללא קשר לנסיעות בפועל).

החל משנת 2024 הינך זכאי לנקודת זיכוי אחת בגין כל ילד בגילאים 13-17.

באפשרותך לפנות למעסיק שלך (לאחראי על המשכורות) ולברר איתו את מספר נקודות הזיכוי שאתה מקבל.

אבי שלום,

על מנת להשיב לשאלתך נבחן את התפתחות החקיקה ביחס לחזקת דירה יחידה (הן ביחס לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה והן ביחס להטבות מס רכישה ברכישת דירה יחידה), ובכל הקשור לבעלות בדירה שמושכרת למגורים בשכירות מוגנת.

עד לתיקון חוק מיסוי מקרקעין בדצמבר 1996, סעיף 49ג (שקובע חזקת דירת מגורים יחידה במקרים מסוימים) הורה, בין היתר, כי יראו את הדירה הנמכרת כדירת מגורים יחידה, גם אם יש למוכר, בנוסף, דירה אחרת שמושכרת למגורים בשכירות מוגנת.

בתיקון מס' 34 (בתוקף מיום 1.1.1997) המחוקק ביטל את ההבחנה בין דירת מגורים המושכרת בשכירות מוגנת לדירת מגורים רגילה. לכן הוא גם ביטל את חזקת דירת המגורים היחידה בכל הקשור לבעלות בדירה שמושכרת בשכירות מוגנת.

עם זאת, החזקה תמשיך לחול ככל שמדובר בשכירות מוגנת שהחלה לפני תחולת התיקון לחוק, כלומר לפני 1.1.97. זה מקורו של הנוסח הנוכחי.

לפיכך, אם מדובר בדירה שהושכרה לדיירות מוגנת לאחר 1.1.97 היא לא תוחרג אלא תימנה בין דירותיו של המוכר או הרוכש.

אם הדירות שירשת הושכרו לדיירות מוגנת לפני 1.1.97 והן עדיין מושכרות על ידך בדיירות מוגנת עד ליום הרכישה של דירתך, נראה כי הן לא תיספרנה במניין דירותיך.

אך אם הן הושכרו כאמור לאחר 1.1.97 או שבמועד רכישת דירתך הן כבר אינן מושכרות במעמד זה, הן תיחשבנה במניין דירותיך.

בהצלחה!

שלום רב,

אכן, חישוב מס מאוחד עדיין קיים. לנוחיותך אסביר מה משמעותו לצורכי מס. ככלל, כשמדובר בבני זוג נשואים , כל אחד מבני הזוג משלם את המס על הכנסתו בחישוב נפרד, כך כל אחד משלם את שיעורי המס השוליים על ההכנסה שלו ומקבל את נקודות הזיכוי השייכות לו. לעומת זאת, במצב בו בני זוג מחילים חישוב מס מאוחד הכנסת שני בני הזוג מצטרפת לבן זוג אחד וכך גם נק הזיכוי ברוב המקרים שיעור המס השולי יהיה גבוה יותר.נהוג לדווח על חישוב מס מאוחד כאשר בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה או באותו עסק ועבודת בן הזוג האחד תלויה במקום העבודה של בן הזוג השני.

קביעה זו נחקקה על ידי מס הכנסה לצורך מניעת ספקולציות תוך יצירת מצב לא אמיתי בו, בני זוג יעסיקו באופן פיקטיבי את בן הזוג השני ועל ידי כך ישלמו מס מופחת על ידי חלוקת ההכנסה לשניים.

שלום רב,

תיק בסטטוס 96 משמעותו תיק המיועד לסגירה אך קיימות יתרות או להחזר או חוב. אני מציעה לפנות לפ"ש בימים בהם יש קבל קהל ולבקש פלט על סגירת התיק והעדר חובות. ככל שהיו גם תיקים פעילים בניכויים או במע"מ לבקש אישורים גם על סגירת תיקים אלו.

בהצלחה!

שלום רב,

בהחלט מוצע שתבדוק את זכאותך לנקודת זיכוי נוספת באותה השנה מאחר שבמקרה בו בת או בן הזוג אינם עובדים והם תלויים בבן הזוג העובד, אזי מגיעה לבן הזוג העובד נקודת זיכוי נוספת.

שלום יואב,

בתחילת השנה אתה נדרש ע"י המעסיק שלך למלא טופס 101 ועל פיו קובע המעסיק את נקודות הזיכוי שמגיעות לך (בתלות של מספר ילדים, גילאי הילדים, תואר וכדומה).

אינני יודעת לומר כיצד שינו במקום העבודה שלך את נקודות הזיכוי אם לא היה שינוי במצבך לעומת מה שמילאת בטופס 101, למעט אם היתה טעות ותיקנו אותה.

אם השינויים בנקודות הזיכוי נעשו השנה, כדאי לערוך תיאום מס במשרד השומה או באתר רשות המסים ולהגיש אותו למעסיק. הוא יעדכן את הנקודות כפי שיקבע פקיד השומה ויחשב את ההפרשים בהתאם.

אם השינוי נעשה בשנים קודמות, אין לך אלא להגיש דוחות למס הכנסה לאותן שנים כך שתמוסה בהתאם לנקודות הזיכוי הנכונות המגיעות לך.

בהצלחה!

שלום רב,

בעלים קיימים בבניין שעובר פרוייקט של תמ"א 38/2 יוכל לקבל דירת תמורה אחת כנגד דירתם הישנה ובאיזור מוטב 2 דירות תמורת הדירה הישנה. הדירה החדשה שתתקבל תהיה בתוספת שטח של עד 25 מ"ר נוספים. ככל שזו התמורה שמתקבלת- לא יחול חיוב במס שבח על מכירת הזכויות הנוספות בדירה הישנה ליזם ולא יחול חיוב במס רכישה בקבלת דירת התמורה.

חלופה נוספת שמאפשר המחוקק לדיירים שלהם דירה יחידה נקראת שנמוך כלומר לקבל דירה בשטח קטן מהדירה הישנה ותוספת מזומן.

חצי הדירה שהתקבלה בידי אשתך בירושה מהוריה לא יפגעו בסטטוס דירה יחידה ולכן ככל שהתמורה עומדת בתקרה הקבועה בחוק,קבלת המזומן בנוסף לדירה קטנה יותר לא אמורה להוביל לחיובכם במס שבח.

מוצע לבדוק עם יועץ מיסוי שאכן מדובר בתמורה שאינה עולה על התקרה הקבועה בחוק

שלום מיכל,

שאלתך נשמעת פשוטה אך למעשה היא מעט מורכבת.

לפי חוק מיסוי מקרקעין, גם חלק מדירה מהווה דירה. לכן, גם אדם שמוכר חלק מדירה חייב עקרונית במס שבח.

באותה המידה, חלק מדירה אף הוא זכאי לפטורים השונים (פטור דירה יחידה או פטור דירת ירושה), ככל שהמכירה עומדת בתנאי הפטורים.

נניח, ראשית, כי לא ירשת אף לא אחד מחלקי הדירות שבבעלותך.

ככל שמבקשים לממש פטור ממס שבח בגין מכירת דירה יחידה (אף אם מדובר בחלק מדירה בלבד), כשבמקביל את מחזיקה בחלק מדירה אחרת, יש לבחון את מתקיימים התנאים להפעלת "חזקת הדירה היחידה" (שבסעיף 49ג לחוק).

אם שיעור ההחזקה בדירה האחרת הוא שליש לכל או היותר (או מחצית במקרה של ירושה) הדירה האחרת לא תיספר כדירה נוספת, ותהיי זכאית לפטור ממס שבח בגין דירה יחידה במכירת הדירה הראשונה (כמובן - בהתקיים יתר תנאי החוק לפטור במכירת דירת מגורים יחידה).

לאחר מכירת חלקך בדירה זו, נותרת עם הדירה האחרת (שלגביה הפעלנו את חזקת הדירה היחידה, כזכור, מחמת היות שיעור ההחזקה בה שליש ולא יותר מכך).

כשתבקשי למכור את חלקך בדירה זו לא תוכלי ליהנות מפטור ממס שבח בגין מכירת דירה יחידה, מהטעם שאחד מתנאי הפטור (המופיעים בסעיף 49ב(2)) הוא שבשל החלק מהדירה הנ"ל לא הופעלה החזקה שבסעיף 49ג במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס בגין דירה יחידה; וכאמור אכן הפעלנו חזקה זו.

עתה נניח כי ירשת אחד מחלקי הדירות שברשותך.

במקרה כזה, ניתן לשקול לבקש פטור ממס שבח בגין מכירת דירת ירושה בגין החלק שירשת - כמובן, בכפוף לתנאי הפטור (המוריש הוא בן זוג, הורה או הורה-הורה, שלפני פטירתו היה בעלים של דירה אחת, וכי אילו היה מוכר את הדירה בעצמו היה זכאי לפטור ממס).

לאחר מכן, כשבידייך דירה אחת בלבד - תוכלי למכור את הדירה הנותרת בפטור ממס שבח בגין דירה יחידה (במקרה כזה, לא יחול הסייג שהזכרנו קודם, מאחר שחלק הדירה הקודמת לא נמכר תוך שימוש בחזקת דירה יחידה שבסעיף 49ג, אלא מכח פטור דירת ירושה).

ניתן לשקול גם פעולה הפוכה: ראשית למכור את חלק הדירה שבגינו תבקשי פטור ממס בגין דירה יחידה (כשחלק הדירה נותר לא ייחשב בעלות בדירה נוספת תוך שימוש בחזקת דירת מגורים יחידה).

כשבידך נותר חלק הדירה שירשת, תוכלו למוכרו בפטור ממס שבח בגין דירת ירושה (אך לא בגין דירה יחידה כאמור) במידה ותנאי הפטור בגין מכירת דירת ירושה מתקיימים.

הבטחתי מורכבות - וקיימתי. אני מציע להתייעץ בטרם את מבצעת מהלך על מנת לוודא שאת ממצה את זכויותייך.

בהצלחה!

שלום רב,

דירה שלא התגוררו בה עדיין תיחשב כדירת מגורים לצורך פטור ממס שבח בעת מכירתה עם זאת יש לוודא כי הדירה היתה בבעלותך 18 חודשים ממועד בו התקבל טופס 4

שלום רב,

מטרת פורום זה הינו לענות על שאלות כלליות והוא לא מהווה בחינה פרטנית של מקרים אישיים. כדי להשיב על שאלתך נדרשים פרטים נוספים ואין די באמירה של הפרדה רכושית או קיום הסכם ממון מאחר שרשות המיסים בוחנת תנאים נוספים בבואה להחליט האם לצורך מס אכן קיימת הפרדה רכושית המזכה בחישוב של דירה יחידה לאחד מבני הזוג ובדירה נוספת לבן הזוג השני. מציעה לפנות לעו"ד המומחה במיסוי לצורך בחינת התנאים והעובדות המלאים לצורך מתן תשובה בעניינך.

שלום איתן,

נתחיל בזה שיש לך שם יפה :)

ועתה לשאלתך: מרכז חייו של אדם הוא המבחן המכריע ביחס למקום תושבותו (לפחות כיום, אלא אם כן ישונה החוק כפי שהוצע לאחרונה בתזכיר חוק).

אם מרכז החיים שלך מחוץ לישראל אתה תחשב תושב חוץ למרות שיש זיקות וקשרים מסויימים שהותרת בישראל, ולמרות שאתה שוהה בישראל תקופות לא קצרות (אפילו ברמה כזו שמקיימת אחת משתי החזקות המספריות).

אלם בחינת מרכז החיים צריך לקחת את כל הזיקות, הקשרים והפרמטרים הרלונטיים ולגלות את התמונה בכללותה. מדובר בבחינה פרטנית שכמובן לא ניתן להיכנס אליה בפורום זה.

ציינת שילדיך יישארו בארץ - ככל שמדובר בילדים עד גיל 18 מקום מושבם הוא זיקה מאד חשובה בבחינת מרכז חייך.

אמנם בתי המשפט בישראל קבלו מצב של הפרדת התא המשפחתי לצורכי מס, ואדם יוכל להיחשב תושב חוץ למרות שילדיו הקטינים ו/או בן/בת הזוג נותרו בישראל. עם זאת, מדובר בזיקה משמעותית מאד שעל מנת להכריע כנגדה,עליך להציג זיקות משמעותיות יותר לטובת האמירויות.

אציין שהמקרה שעולה משאלתך אינו מקרה טריוויאלי נוכח משך השהות הצפוי בישראל, נוכח תדירות הביקורים בישראל ונוכח העובדה שילדיך נותרים בישראל.

עוד אציין, כי על פי הסטנדרטים המוצעים בתזכיר החוק שמבקש לשנות את הגדרת התושבות בישראל ולהישען בעיקר על חזקות חלוטות (מדובר רק בתזכיר ויש לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא), מקרה כמו שלך יוכרע ככל הנראה לטובת תושבות בישראל.

בהצלחה!

שלום רב,

משאלתך אני מבינה כי אתה סבור שמזומן שמתקבל במסגרת שנמוך תמורות בעסקת התחדשות עירונית פטור ממס כל עוד מדובר בבעלים שזוהי דירתם היחידה? לעניין זה אבקש להבהיר כי גם אם מדובר בדירתכם היחידה וקיבלתם דירה קטנה ותוספת של מזומן- תמורה זו לא בהכרח תהיה פטורה ממס בידכם במידה והתמורה הכוללת עלתה על תקרת התמורה הקבועה בחוק ולכן יש לבדוק תחילה האם התמורה הכוללת חוסה בתקרת הפטור הפטורה ממס. לגבי חצי דירת הירושה שהתקבלה בידי אשתך, אין בה כדי לפגוע בטענה כי דירתכם אותה דירה המצויה בפרויקט של פינוי בינוי היא דירה יחידה.

שלום רב,

תחילה אבקש להבהיר כי המענה בפורום זה אינו מחליף ייעוץ מקצועי ואישי בנוגע לשאלתך ומאחר ומדובר בסכומי כסף לא מבוטלים אני ממליצה מאד לפנות לעו"ד המומחה בתחום המיסים לקבלת ייעוץ פרטני.

לשאלתך באופן כללי ומבלי להמליץ-

הנחת מס רכישה של נכה אינה תלויה במספר הדירות שיש לנכה , התנאי העיקרי לקבלת ההנחה הוא שהדירה הנרכשת תשמש בפועל למגורי הנכה ומשפחתו ולכן אין רלוונטיות במקרה זה האם תחילה תשתמשי בהנחת הנכה או לא.

לגבי הדירה הנוספת אותה מבקשת אימך להעביר לך במתנה- גם במקרה זה אין כל רלוונטיות מאחר שממילא כבר קיימת על שמך דירה (אותה דירה שירשת מסבתך) ולכן בכל מקרה בו אימך תעניק לך דירה במתנה תידרשי לשלם מס רכישה של 1/3 ממדרגה של %8

כאשר אדם מקבל בירושה דירה שהיתה דירתו היחידה של המוריש, ואותו אדם הוא צאצא של המוריש או בן זוגו, הדירה לא תיספר לו במניין הדירות לצורך בחינה האם מגיע לו פטור על דירה יחידה.

כך גם במקרה בו המחזיק קיבל את הדירה בירושה, וגם במקרה בו קיבל אותה לאחר הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, כשאין תשלומי איזון מחוץ לעיזבון.

כלומר במקרה שציינת, תהיה זכאי לפטור ממס כדירה יחידה על הדירה הנוספת שאתה מחזיק (מעבר לדירת הירושה).

בר שלום,

שאלת שאלה מצוינת. זו אחת מהשאלות המעניינות בתחום מיסוי מקרקעין.

את מציינת שאחותך מבקשת להעביר לך במתנה דירה שמומנה כולה מכספי ירושה מהוריכם. השאלה היא אם העברה זו תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה?

העברה ללא תמורה (כלומר, מתנה) של נכס מקרקעין בישראל מחייבת בדיקה משפטית ומיסויית מדוקדקת, בעיקר כאשר מדובר בהעברה בין אחים.

מה קובע החוק?

לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין,  ניתן פטור ממס שבח בהעברה ללא תמורה בין "קרובים". ואולם, החל מתיקון החוק ביום 1.8.2013, אחים אינם נחשבים כקרובים המזכים בפטור מלא, אלא אם כן מתקיים תנאי מיוחד: ההעברה בין האחים תזכה לפטור ממס שבח רק אם מדובר ב"זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה, בלא תמורה או בירושה".

כלומר, אם הזכות במקרקעין התקבלה מההורים, פטור ממס שבח יחול גם בהעברה בין אחים.

האם דירה שנרכשה מכספי ירושה מההורים עומדת בתנאי?

נשאלת אפוא השאלה, ומה אם לא הנכס המועבר עצמו התקבל מההורים, אלא נכס אחר, כמו מזומן ששימש לרכישת הנכס המועבר בין האחים במתנה?

לפי החלטת מיסוי 6642/21, וגם לפי רוח הפסיקה שהעניקה פרשנות רחבה להוראות החוק נוכח תכליתו, אם הדירה נרכשה מכספים שהתקבלו מההורים במתנה או בירושה, ניתן לראות בכך "זכות שהתקבלה מההורים" לעניין הפטור.

זאת, גם אם ההורים לא העבירו את הדירה עצמה אלא רק את הכסף למימונה.

למעשה, רשות המיסים הסכימה לכך שהעברה בין אחים תהיה פטורה ממס שבח גם כאשר רק 95% ממימון הדירה הגיע מההורים. אגב, לדעתי גם שיעור נמוך יותר עשוי להספיק – למשל 90% או אף פחות מכך.

שאלה מעניינת: אם ההורים מימנו רק חלק מהדירה?

אמנם זה לא המקרה שמופיע בשאלתך, אבל על מנת להשלים את התמונה אציין כי שאלה מעניינת מתעוררת כשההורים מימנו רק חלק מהדירה.

לדעתי, בהחלט יש בסיס לטענה כי הפטור יחול ביחס לחלק שמומן מהמקור ההורי.

לדוגמה: אם מחצית ממימון הדירה הגיע מכספי ירושה או מתנה מההורים, אז מחצית מהשווי תהיה פטורה ממס שבח בהעברה בין האחים. החלק השני יחויב במס מלא, שכן מקורו אינו מההורים.

לדעתי, זה יישום רצוי להוראות החוק ולפרשנות שהוענקה לו על ידי בתי המשפט (ראי למשל בפרשת ארבטמן ומנדלסון שניתנה לאחרונה). יישום כזה יקדם את תכלית החוק והוא אחוז היטב בלשונו.

עם זאת, זה לא המקרה שנדון בהחלטת המיסוי ולכן יש לנקוט בזהירות הראויה ולהתייעץ בטרם נוקטים כזו עמדה.

ומה לגבי מס רכישה?

לפי תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין, העברת דירה בין אחים ללא תמורה תחויב במס רכישה בשיעור של שליש בלבד מהשיעור הרגיל.

אגב, הדבר נכון גם אם מקור הדירה אינו מההורים. כלומר, הטבת מס הרכישה חלה באופן רחב יותר מהפטור ממס שבח.

בהצלחה!

חישוב של שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה או במתנה פטורה מתבצעת לפי עלות הדירה על ידי מי שרכש אותה, כלומר נותן המתנה או המוריש.

במקרה שציינת, חישוב המס יתבצע לפי שווי הדירה ברכישת הדירה על ידי האח הראשון.

אופק שלום,

מסלול פטור ממס מהכנסת שכירות של דירה למגורים ומסלול מס בשיעור 10% הם מסלולים חלופיים.

אם אתה בוחר במסלול של 10% בו אתה יכול לקזז הוצאות שכירות עד גובה השכירות שאתה משלם בפועל או על 7,500 ש"ח כגבוה, אתה צריך לשלם על ההפרש מס בסך 10% ואת זה עושים פעם בשנה- עד 30 יום מתום שנת המס.

אם אין לך תיק פעיל במס הכנסה יפתחו לך תיק מסוג 95 שזה תיק שמקבל רק הכנסות משכירות פעם בשנה. לא תהיה לך חובה להגיש דוחות שנתיים, אלא רק לדווח ולשלם על אותן הכנסות שכירות.

בהצלחה

אורי שלום,

מס יסף נוסף על סכום המס כאשר ההכנסה עולה על הסכום הקבוע בחוק (721,560 ש"ח בשנת 2025). מס היסף לא תלוי בנכסים נוספים אלא בסכום ההכנסה החייבת.

מס היסף כן עלול להיות מושפע מקיום דירה נוספת אם למשל חלקך בדירה עולה על הקבוע בחוק (למעלה מחצי בדירת ירושה) כך שלא תהיה זכאי לפטור ממס על מכירת דירת מגורים וכך סכום המס יהיה גבוה יותר מהסכום הנ"ל כך שתחויב במס יסף.

מכאן שהבעלות יכולה להשפיע על סכום ההכנסה במידה שלא תקבל פטור ואז עלול לחול מס יסף , אולם הבעלות כשלעצמה אינה משפיעה על גובה המס.

איל שלום,

מכיוון שאין בארץ מס עיזבון לא חל מס בעת העברת הנכס בירושה.

לכן כיום בבואך למכור הזכות, יש למסות את רווח ההון החל מהפעם האחרונה שחושב רווח הון בגינה, כלומר את כל עליית הערך ממועד רכישת הזכות על ידי האב.

עוסק פטור במעמ מקבל פטור על הכנסות עד לגובה התקרה, אבל ישנן הכנסות שלא ניתן לקבל אותן כעוסק פטור.

בדרך כלל, הכנסה של בעל מקצוע חופשי, לא יכולה להיחשב הכנסה פטורה אצל עוסק פטור.

דניאלה שלום,

תושבות מס בישראל נקבעת לפי מבחן מרכז החיים הקבוע בפקודת מס הכנסה. אם מרכז החיים שלך בישראל את נחשבת תושבת ישראל. אם מרכז החיים מחוץ לישראל - את נחשבת תושבת חוץ.

לצד מבחן מרכז החיים המכריע, ישנן שתי חזקות ניתנות לסתירה. חזקות אלה נשענות על ספירת ימי שהייה בישראל.

החזקה הראשונה תחזיק את האדם כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס הנבחנת, לפחות 183 ימים.

החזקה השניה תחזיק אותו כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס הנבחנת 30 יום לפחות, וסך ימי שהייתו בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה לפחות 425 ימים.

אולם כאמור, המבחן המכריע הוא מבחן מרכז החיים. לכן, אם מוכח כי מרכז החיים מחוץ לישראל, האדם ייחשב תושב חוץ למרות שהתקיימה חזקה בשנת המס.

אגב, לפני כמה שבועות פורסם תזכיר חוק שמבקש לשנות מן היסוד את הגדרת תושבות מס בישראל באופן שהתושבות תיקבע על פי חזקות חלוטות שנשענות על ספירת ימי שהייה בישראל. לא ארחיב ביחס להצעה חדשה זו כאן, אבל אני מציע לעקוב ולבחון את ההתפתחויות בנושא.

מקומו של מרכז החיים נקבע באמצעות בחינה נרחבת ומדוקדקת של כלל נסיבות חייך הרלוונטיות (וביניהן, מקום בית הקבע, מקום המגורים שלך ושל בני משפחתך, מקום עיסוקך המרכזי, מקום הנכסים המהותיים שלך, מקום חברותך בארגונים שונים וכיו"ב).

כמובן, לא כאן המקום לבצע בחינה זו. אבל על פניו לפי הנתונים שסיפקת בשאלה, סיכויים טובים שמרכז חייך נותק מישראל, בנקודה מסויימת במרוצת חמש השנים האחרונות.

אם מרכז חייך מחוץ לישראל, מס הכנסה יראה בך תושבת חוץ.

אדגיש: להוציא חריג אחד (אותו אזכיר מייד), אין כל חובה חוקית להודיע למס הכנסה או לקבל ממנו אישור על ניתוק התושבות. הפוזיציה הזו נלקחת לפי הקבוע בדין.

החריג הוא במקרה שבו האדם טוען כי מרכז חייו מחוץ לישראל בשנת מס מסויימת, למרות שהתקיימה בו בשנת המס אחת מחזקות משך השהייה. על פי רוב, מצבים אלה מתרחשים בשנה-שנתיים הראשונות לעזיבה את ישראל.

במקרה כזה, החוק דורש להגיש דיווח מיוחד באמצעות טופס ייחודי (טופס 1348) אשר יצורף לטופס 1301 (דין וחשבון לשנת המס).

בכל מקרה אחר - אין חובה חוקית להגיש טופס זה.

לגבי חשבון ברוקר המניות - ככלל, מבחן מרכז החיים שוקל את כלל הנסיבות הרלוונטיות של האדם ומציב אותן על כף המאזניים: בכף אחת הזיקות והקשרים לישראל, ואילו בכף השניה - הזיקות והקשרים למדינה הזרה. הכף הכבדה יותר תכריע.

מכאן, שלא דרוש כי כל הזיקות לישראל תנותקנה על מנת שאדם ייחשב תושב חוץ. כל עוד "הכף הזרה" כבדה יותר הוא ייחשב תושב חוץ, למרות ששמר על זיקות מסויימות לישראל.

חשבונות השקעה בישראל, ובכללן חשבון ברוקר המניות - או כל זיקה אחרת - רלוונטיות לבחינת מרכז החיים ומשמשות להכרעה יחד עם יתר הפרמטרים הרלוונטיים.

לכן, ייתכן שמרכז חייך יימצא מחוץ לישראל ותיחשבי תושבת חוץ למרות שהותרת חשבון ברוקר בישראל, ולמרות ששילמת באמצעותו מסים בישראל. כל עוד מרכז החיים שלך (על פי התמונה בכללותה) מצוי מחוץ לישראל את תושבת חוץ.

אך מאחר שנטל השכנוע בכל הקשור לתושבות מס בישראל (כמו גם ביחס לרבות מסוגיות המס האחרות) מוטל על הנישום, הייתי מציע לעשות כל מה שניתן על מנת לנתק בישראל את הזיקות אותן ניתן לנתק, מבלי שהדבר יגרום לחסרון כיס לאדם.

העובדה ששמרת על החשבון הזה כתוצאה מקשיים טכניים שלא תלויים בך, ולא מרצונך, עשויה לסייע לך בטענה כי יש להתעלם או לתת משקל מועט לזיקה זו לישראל. עם זאת, כאמור, אני מציע לפעול לנתקה ככל הניתן.

בהצלחה!

רונן שלום,

הפטור מהכנסת שכר הדירה על לתקרה (כיום בגובה 5,654 ש"ח), ניתן מכח חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

ההוראה האופרטיבית בחוק קובעת כי "יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 5,654 שקלים חדשים [....] לענין זה יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל שמונה עשרה".

המשמעות היא כי הכנסת התא המשפחתי משכ"ד נכללת יחד ואינה מפוצלת בין בני הזוג (כל עוד הם מתתגוררים יחד".

בהצלחה!