|
| שלום רב,
אנא קראו את הכל. אנא אל תגידו לי שהפורום לא מתאים למענה. אין לי דרך אחרת. פניתי לסנגוריה הציבורית. אני לא סומך על בני אדם יותר ולכן כותב כאן.
מ-09/2007 לא השתכרתי מרבית החודשים שכר מינימום החודשי אלא נמוך מכך.
נתונים:
בתאריך 26/07/2009 נמסרו לי הממצאים הבאים לראשונה. לפני כן מסרו לי דברים אבל לא את הפרוטוקול של הועדה הזו. הועדה נערכה ב- 3/3/2004 (5 שנים לפני המצאת המסמכים! ורק השנה שלחו את המסמכים). על מנת שישלחו מחדש מסרתי ששלחו לי בעבר אך התברר לי שזה לא מה ששלחו לי. בזמנו אני בטוח שהיו מסמכים אחרים כנראה מועדה קודמת (היו 2 ועדות ב-2003 ו-2004).
להלן הממצאים:
47% נכות רפואית משוקללת - תוך שנמסר שהנדק יכול להשתמש בקצבה באופן יעיל ואחראי בכסף גדול בתחום יעיל ואחראי ואני מתמצא במקום ובזמן לרבות מוסדות הפועלים בקהילה. הדוקטור החתום לא המליץ על תביעה לשר"ם.
הנכות היציבה על פי הסעיפים הבאים:
30% נפשי (נכות ושר"ם) 34 ד' - הפרעת אישיות גבולית משנת 2000 (גיל 18)
20% כבד (נכות בלבד) - גילברט - סעיף 16 או 14 (לא ברור) 1א' (כבד) - משנת 2000 (גיל 18)
5% שינויים באגן (מתאונה+נכות ושר"ם - מתואם) משנת 2004 קבע.
0% - טחול - קרום משהו בטחול - 17 א (מתואם, מנופה) משנת 2002
הערה:
סעיפי 20%, 30%, וה-0% סימן V ב"עדכון 7/1" לגבי ה- 5% לא סימן זאת.
על דחיפות במתן שתן לא נתן שום אחוז נכות (רשם סעיף 23 2.א.i)
כתב שאין חוסר נירולוגי.
כתוב להם היה "אין להמליץ על תביעה לשר"ם למי שלא צבר 60% משוקלל לפחות לפי רשימת הליקויים לשר"ם"
מה זה שר"ם?
באמצע יולי 2005 (כשנה וחצי אחרי קביעת הועדה) בוטל לחלוטין הפרופיל הנפשי שהיה לי בצה"ל. תוך המלצה של פסיכאטר צבאי שמשמ גם כסגן מרפאת מבוגרים באחד מבתי החולים בתחום לבטלו לחלוטין. הפרופיל שלי בדצמבר 2005 עת השתחררתי היה 97 ללא כל היזכור נפשי. (לציין שהתחלתי את צה"ל עם פרופיל 45). סיימתי שירות צבאי מלא. הגעתי פעמיים למוסד לביטוח לאומי לבקש ביטול כל הסעיפים אך הם סירבו והתחילו להקשות. דרשו שאגש שוב לפסיכאטרים ושוב לכל מיני דברים וזה ממש לא התאים לי. אציין שהליך הנתקות שלא הייתי קשור אליו במיישרין אך הייתי קשור אליו בעקיפין כי שירתתי בצהל באותה עת שאני רואה איך מפקד הבסיס שלי עוזר בפינוי יהודים ממקומם כאבה לי עד מאד. יתרה מכך שהמפקד מעלי ראה זאת ואמר ש"מגיע להם" כשפינו בית כנסת. הדבר הכאיב לי מאד בלב. כי אני מגיע ממשפחה שהיא ניצולת שואה ולמדתי דברים אחרים בכל הנוגע לצבא ולמשמעותו במדינה.
קצת יותר משנתיים וחצי אחרי שיחרורי (השתחררתי סוף דצמבר 2005),
ב- 08/2006 שני אנשים שהכרתי משירותי הצבאי ומפנימיה צבאית בה הייתי לפני הצבא נהרגו במלחמה. אחד כאזרח ברכבת והשני כקצין. זה כאב לי. מקום העבודה לא ראה בעין חיובית שאצא להלוויה שלהם מאחר ודרש ממני להתייצב למשמרות שנקבעו ובשל כך נמנעתי מהלגיע להלוויתם דבר שכאב לי.
ב- 31/08/2007 עברתי טראומה מאוד רצינית שגרמה לי להורדת תפקודי באופן קיצוני. מאדם שעבד לעיתים 320 שעות בחודש נהפכתי לחצי שבר כלי. יובהר שמאחר ופוטרתי ב- 21/06/2007 בשל חילוקי דעות עם המעביד לרבות כך שלא היה לי חשק כלל להגיע למקום עבודה שהעלים את שכרי והעביד אותי בניגוד מוחלט לחוק שעון עבודה ומנוחה (הייתי עובד כ-31/31 ו-30/30 ימים בשבוע לעיתים 10-16 שעות ביום ולעיתים אף בהגדרת החוק בהפסקה בין משמרת למשמרת למעשה עבדתי מעל 24 שעות למשמרת). אותו מקום עבודה שגם בגללו לא הלכתי להלוויה המכרים שנהרגו במלחמת לבנון השניה. כחצי שנה לאחר המקרה עם ההלוויה הבנתי לאט לאט שהוא גם העלים את שכרי ו/או העביד אותי בניגוד לחוק. שזה כאב מאוד.
אחרי שבוע בו אספתי את מכתב הפיטורין התקבלתי כאמור למקום עבודה חדש בתנאים טובים בהרבה - 30/08/2007 יום חמישי נאמר לי להגיע ביום ראשון כי התקבלתי.
ב-31/08/2007 יום שישי עברתי התעללות על ידי קצין משטרה (כרגע בתביעה ע"י עורך דין).
ב- 01/09/2007 יום שבת הייתי בבית מעצר עם 5 ערבים שעישנו המון ואני שונא סיגריות.
ב- 02/09/2007 התחלתי את עבודתי. מרוב הבושה והטראומה שעברתי די שתקתי ותפקדתי בצורה לא מספקת. כל הזמן המחשבות היו על מה שהיה ומה אני אעשה והאם לספר למעביד זעקתי בתוכי אבל פחדתי לחשוף וזה אכל אותי. ניסתי להתגבר. כעבור 10 ימים פיטרו אותי וזה שבר אותי לחלוטין. הלכתי לרופאת המשפחה תוך שאני מבקש ממנה מכתב לפסיכאטר. היא הפנתה אותי אבל לא הלכתי מרוב הבושה. פחדתי לא רציתי להתאשפז לא רציתי לגמור לעצמי את החיים. רציתי בסך הכל לנסות לבד לפטור את זה. כי שאפתי בעתיד להיות עורך דין ולהצליח. וידעתי בתוכי שאם האושפז או אקבל כדורים לא אוכל להיות לעולם עורך דין ואפסל למגוון רחב מאוד של תפקידים.
בתאריך 01/10/2009 העברתי 131,000 שח לחברה מסויימת כמשקיע. רוב הכסף הוא מתאונת הדרכים ומהעבודתי שעבדתי יומם וליל. התברר שעשיתי טעות רצינית כי כנראה היה מדובר בנוכלים. שפניתי לעורך דין בנושא הוא ביקש 7000 שח רק להתחיל הליכים ואין לי.
בנתיים מצאתי עבודה ב- 24/10/2007 במשהו שקשור לחיסכון במים. עבדתי בין יום לשלושה ימים בשבוע 5 שעות רוב המשמרות כאשר בפועל זה היה כ- 7 שעות כולל נסיעות במשך שנה עבדתי שם הסתובבתי בין בתים. לקראת סוף חודש 08/2008 כתוצאה מפעולה בברז עפו עלי דברים לעיניים. בדיוק יום אחרי הייתי אמור להתייצב בכנסת לאיזה דיון בשולחן העגול שהיה אודות המשרד להגנת הסביבה. לכן קיוותי שהגופים הזרים יעברו. זאת למרות שלא הצלחתי לישון כל הלילה בשל הכאב. כעבור יום יומיים פניתי לרופאת המשפחה ומשם הפנו אותי לרופאה שהתייחסה מאוד לא יפה ובאגרסיביות. זה היה נורא. הגעתי שוב לרופאת המשפחה הפעם שלחו אותי לרופאה עדינה ומקצועית .היא ראתה שיש כל מיני דברים בעיינים אבל לא גופים זרים. פניתי לביטוח הלאומי כעבור כמה חודשים לקבל את הכספים על ההוצאות שהוצאתי בשל כך. הם איבדו את המסמכים ולקראת סוף השנה שזכותי לתבוע שלחתי שוב הפעם העתק כי המקור היה אצלהם לראשונה שהם איבדו. הם מנסים בביטוח הלאומי שוב להקשות עלי עוד את החיים.
בשנים 2007-2008 פניתי לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי בבקשה לתרשים זרימה כיצד עלי לקבל את כל זכויותי אך הם סירבו. שהלכתי אליהם נאמר לי על ידי הפקידות שלא רואים שיש לי כלל נכות במחשב. ואני לא זכאי לכלום. הרגשתי שאני מדבר לקיר ולאנשים לא מקצועיים ולכן לא הגעתי יותר לשם. בפעמים שכן רציתי להגיע לא אישרו לי להיכנס עם כלבי (שבנתיים גם נדרס למוות בתאונה). ששמתי להם מסמכים בתיבת הפניות הם נעלמו והם דורשים שממעסיק שאני לא בקשר איתו (כי גם שם הם לא שילמו לי כמו שצריך) אפנה ואבקש שוב טופס מקור לתאונה.
היו מצבים שישנתי על חוף הים עם כלבי וגם לפני כשבוע וחצי ישנתי ליד פח זבל בחוץ.
התברר עוד שבזמן שעבדתי וקיבלתי משכורת של כמה מאות שקלים לחודש המעביד ניכה ביתר את דמי הביטוח הלאומי (ניכה 12% במקום 3.5%) ושביקשתי מביטוח לאומי להחזיר לי כספים אלו שמסתכמים במעל 500 שח החזר, הוא לא מחזיר. כעבור 260 יום לערך משליחת הפקסים נזכר וכתב שהפקסים של תלושי השכר לא קריאים. 260 יום לקח להם! רק אם באמת הם נכים ומוגבלים שכלית התגובה שלהם ראויה.
בספטמבר-אוקטובר 2009 מסר ביטוח לאומי שאני לא זכאי לדמי אבטלה.
הבטחת הכנסה הם מסרבים להעניק לי מאחר והם כתבו שלא ניתן לקבל הבטחת הכנסה רטרואקטיבית. הבעיה שהמסמכים מהמעבידים השונים יתבלו עד סוף אוגוסט 2009 ולכן לא יכולתי להגיש כפי שנכתב לי בעבר בקשה להבטחת הכנסה ללא סירוב ראשית לזכאות לדמי אבטלה. וכפי שהבנתי לא היה ראוי לתבוע דמי אבטלה ללא המסמכים. כך שהמתנתי זמן רב ובסוף אני לא זכאי לא לדמי אבטלה וגם המוסד לביטוח הלאומי זורק אותי לכלבים. אני פוחד עכשיו להגיש הבטחת הכנסה כי אז יגידו מאחר והגשת רק עכשיו זה ילקח מעכשיו ולא מ-31/08/2007
בקשותי:
הכרתי כנכה מתאריך 31/08/2007 הזכאי למלוא הזכויות הסוצאליות.
הורי ממש לא רוצים אותי בביתם. אני מהווה עול עבורם. הם לא מודעים לכל הבעיות כי אני זה לא הם. אני פוחד מאשפוז פסיכאטרי אני מתנגד לתרופות.
בעקבות הכתבה של אברי גלעד על הקאנביס הרפואי שיכול לעזור גם נגד טראומות מלחמה שקלתי בחיוב לקחת את זה. אבל מי יתן לי את זה וזה בטח עולה כסף. כאמור אני שונא סיגריות. אני מאמין שהמחשבה יכולה לרפא את הגוף כפי שהוכחתי בשנת 2002 עת נפגעתי בצורה רב מערכתית ותוך 4 ימים הוגדרתי כנס רפואי על ידי אחד הרופאים שביקרו אותי.
אודה מאוד למי שיכול לעזור לי. בנושא.
מה עלי לעשות? איך אוכל לקבל כספים מביטוח לאומי רקרואקטיבית? האם תביעה נגד המוסד הזה יכולה לעזור לי?
תודה.
|