|
| דנה שלום
לסיכום הויכוח - אכן לוועדה יש סמכות לדון אך ורק במה שהורה לה פסק הדין.
אם היית מערערת על הנכות הרפואית והעניין היה מוחזר לוועדה לשקול מחדש את הנושא הרפואי, הוועדה היתה רשאית גם להוריד את אחוזי הנכות. (זהו הסיכון שבערעור על הקיים)
כאשר פסק הדין מורה לה רק לשקול את עמדתה בעניין תקנה 15, הוועדה אינה רשאית לשקול עניינים אחרים ואם עשתה זאת, זו עילה לערעור שיורה לה לבטל את החלטתה.
שונים הדברים כאשר מדובר בוועדת ערר. כאשר מגישים ערר על ועדה מדרג ראשון, לוועדת הערר יש רשות לדון בכל ההחלטות של הוועדה מדרג ראשון, כולל הורדת אחוז הנכות הרפואית, גם אם הערר לא נסוב על שאלה זו.
כאמור, זהו הסיכון הכרוך בערר המוגש, וטוב יעשה כל אדם שישקול היטב את הסיכון כאשר מגיש ערר או ערעור על החלטה סבירה.
לסיכום אפשר לומר: הויכוח מחדד את הפינות ומאלץ אותנו לחשוב וטוב שכך.
בברכה
עו"ד זאב גיא
|