|
| גיא שלום
לשאלה ראשונה: אני מצרף את הגדרת "הכנסה" והגדרת "נכה" (סעיף 195)
כפי שאתה רואה הכנסה היא הכנסה פירותית (היום גם פירותית פסיבית) ונכה הוא מי שאיבד כושרו להשתכר. לדעתי לא ניתן לאבד כושר לקבל הכנסה הונית חד פעמית. (לא רלוונטי)
ביחס לאחוזים ראה סעיף 202. גם כאן ההתיחסות להכנסה עפ"י ס' 2 לפקודת מס הכנסה. בכל מקרה החל מאוגוסט שנה זו שונו הכללים ואדם יוכל לקבל הכנסה מעבודה וגם לקבל קצבת נכות (מקסימום הכנסה כ 8000 ש"ח לחודש)
לשאלה השניה: קיימת וועדה שבוחנת את את יכולתו של המבוטח להשתלב בעבודה מתאימה אחרת.
בברכה
עו"ד (יועץ מס) זאב גיא
"195.* בפרק זה –
"הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים;
"נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיים בו אחד מאלה:
(1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל- 25% מהשכר הממוצע;
(2) כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר,
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)
202.* (א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" – סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.
(ב) עלתה קצבה של נכה על הקצבה הקובעת (לעודף זה ייקרא בחוק זה – יתרת הקצבה), ינהגו כך:
(1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה הקובעת;
(2) היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע, ינוכו מיתרת הקצבה 60% מההכנסה העודפת;
(3) היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה.
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)
|