|
| דמי לידה - תנאי הזכאות
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.
היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני היום הקובע):
חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.
חודשי השירות בצבא - לחיילת שהפסיקה את השירות הצבאי והתחילה לעבוד, אבל בגלל השירות בצבא אין לזכותה מספר חודשי עבודה, המזכים בדמי לידה. לחיילת בשירות קבע קיימים תנאים שונים, בכפוף לחודש ההיריון שבו עזבה את השירות הצבאי.
אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתה כשכירה ולעבודתה כעצמאית.
היא תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית, רק אם צברה בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק. היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
|