|
| שיר בוקר טוב,
לצוואה ההדדית קיימים יתרונות אשר הבולט בהם הינו האפשרות שבני הזוג יערכו צוואה המסדירה את נושא חלוקת הרכוש ביניהם לאחר מותו של כל אחד מהם ומאפשרת לנותר בחיים להינות מהרכוש המשותף עד ליום מותו ורק לאחר מכן, להעביר הרכוש ליורשים נוספים. עיקרון ההסתמכות הוא העיקרון שחל במקרה כזה.
בשנת 2005, עוגן נושא הצוואות ההדדיות בחוק הירושה (תיקון מס' 12) והתווסף סעיף 8 א' שעניינו צוואות הדדיות של שני בני זוג. החוק חל על צוואות שנערכו לאחר 1/8/2005.
עפ"י הסעיף, יכולים בני זוג לערוך צוואות הדדיות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג לאחר. ביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא במקרים הבאים:
בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים.
לאחר מות אחד מבני הזוג – כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת. לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש. עפ"י החוק, הוראות סעיף זה יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.
בפרקטיקה עשויים להתעורר מספר קשיים כאשר מדובר בצוואות הדדיות:
מכיוון שמדובר בצוואות הקשורות אחת לשנייה, החוק מאפשר למעשה לבן הזוג לבטל את צוואתו של בן הזוג השני, דבר העומד בניגוד לעיקרון חופש הציווי וכן לעיקרון הסתמכות. המשמעות של הביטול הינה שעם מסירת ההודעה, מתבטלות שתי הצוואות ההדדיות אוטומטית.
בחוק אין התייחסות ספציפית בנוגע לפרוצדורה הכרוכה בביטול הצוואה ההדדית ובכך נפתח פתח לטענה מצד בן הזוג כי יש לראות מסמך מסוים כמסמך ביטול, דבר העשוי ליצור מחלוקות בדבר אותו מסמך.
עיקרון ההסתמכות עשוי להיפגע כאשר אחד מבני הזוג נפטר ובן הזוג היורש יעביר חלק מהרכוש לאחר ו/או ישתמש ברכוש בצורה שאיננה סבירה ו/או בחוסר תום לב...
כמו כן, יש מחלוקת בפסיקה האם בן הזוג הנותר בחיים יכול לעשות ברכוש כבשלו דהיינו האם היורשים הבאים לאחר בן הזוג שנותר בחיים יחשבו כ "יורש במקום יורש" (סעיף 41 לחוק) או "יורש אחר יורש" (סעיף 42 לחוק).
במקרה של יורש אחר יורש – בן/בת הזוג הנותרים בחיים רשאים לעשות ברכוש כבשלהם למעט להעביר את הרכוש לאחר בצוואה. עפ"י הפסיקה מדובר בחוב מוסרי כלפי היורשים ולא בחובה משפטית. יחד עם זאת, כבר היו מקרים בהם ביהמ"ש ביטל העברת רכוש אשר מטרתה הייתה לרוקן את העיזבון.
במקרה של יורש במקום יורש – בן הזוג הנותר בחיים מקבל את הירושה וליורשים העתידיים אין זכויות ברכוש.
בפסיקה ביהמ"ש נטה במקרים מסוימים לקבל את סעיף 41 אבל קבע שסעיף 53 לחוק מאפשר להתנות על החוק ובכך לקבוע כי מדובר בהורשה עפ"י סעיף 42.
נראה כי הפתרון הינו לערוך שתי צוואות נפרדות כאשר כל אחת תעמוד בפני עצמה כמו כן, קיימת אפשרות לערוך צוואות הדדיות תוך נקיטה באמצעים להבטחת העברת הרכוש בסופו של דבר ליורשים השניים. הדבר נתון לשיקול הדעת של בני הזוג.
בכבוד רב ובברכה,
ליאת עצמון, עו"ד ומגשרת
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש/ת בלבד!
|