|
| מזה כמה ימים שעיניי מודרות משינה. התגרשתי לפני למעלה משבע שנים. סיבת הגירושים הייתה אלימות של הגרוש כלפי ילדי. ביום אחד, ללא כל התרעה, קיבלתי בדואר מכתב מהמשטרה תחת שמי ושם הגרוש להגיע אליהם. הגעתי בגפי. שם, לתדהמתי, נחקרתי על חשד בהתעללות בילדיי. נותרתי המומה ומושפלת שכן, כל כך נלחמתי לשלומם של ילדי. מעולם לא נאמר לי מדוע זומנתי ומי התלונן. החקירה הסתיימה לאחר מספר דקות, בה לקחו לי טביעות אצבע. מאז עברו למעלה מחמש שנים. נותרתי עם תחושת ההשפלה, אך התקדמתי בחיי, ילדיי במשמורתי, התחתנתי ויש לי ילדים מנישואים אלו. התחלתי ללמוד חינוך. שם אני כבר שנה שלישית בהצטיינות. כאשר שוחחו איתנו על השיבוץ בסטאז', נוכחתי לדעת כי אני צריכה לחתום על ויתור סודיות בכל הקשור לרישום פלילי. מעבר לזה, הבנתי כי על איש החינוך להיות נקי רבב. מאז, אני שרויה בעצבות נוראית. האם יתכן כי הקריירה שלי עלולה להסתיים אף על פי שהואשמתי על לא עוול בכפי? מאז, לא נעשה שום דבר ואינני יודעת היכן דברים עומדים. האם תוכלו לזרוע בי מעט אופטימיות?
|