|
| ראשית כל, חוק העונשין, ה'תשל"ז - 1977 קובע עונשי מקסימום לכל עבירה ולא עונשי מינימום, כך שלביהמ"ש מסור שיקול הדעת ככל שירשיע נאשם באשר לעונש שיגזור.
שנית, היו הצעות להבניית שיקול הדעת השיפוטי ואף הוגש תזכיר בעניין שמטרתו הייתה לקבוע סוגי עבירות בהן יהיו עונשי מינימום קבועים ו/או להתוות את שיקול הדעת בו יצטרך ביהמ"ש להתחשב בבואו לגזור גזר דין של נאשם שהורשע (ראי לעניין זה הצעתה של הגב' ציפי ליבני מתקופת היותה שרת המשפטים).
באשר לשאלתך באופן ספציפי, הרי שלעניין מס' עבירות והעונש בגינם מסורה ההחלטה לביהמ"ש בעניין ולפי שיקול דעתו שלרוב נקבע בהתאם למהות העבירה ומיהות העבריין, נסיבות המקרה והעבריין וכיו"ב.
אבהיר עוד ובדומה לשאלתך כי דו"ח חניה למשל, ניתן תיאורטית לסווגו כעבירה מתמשכת, קרי: בכל דקה ודקה נמשכת העבירה ומשכך ניתן בכל דקה לתת דו"ח חדש.
כמובן שהעניין תיאורטי וכמעט שאין לו משמעות מעשית בביהמ"ש. יחד עם זאת, "בשוד הכספות" קבע ביהמ"ש עונש חמור בגין התייחסותו לכל כספת שנגנבה בנפרד, הגם שהמעשה היה אחד.
לסיכום: ביהמ"ש לאחר שהרשיע נאשם, יכול לקחת בחשבון לעניין העונש שהמדובר ב-3 עבירות ולגזור עד העונש המקסימלי בגין צירוף העבירות יחדיו. יחד עם זאת, הסיכוי שזה יקרה נמוך מאוד ובמיוחד כאשר המדובר בנאשם שהורשע לראשונה והינו אדם נורמטיבי.
|