|
| הבעיה שאת מתארת מוכרת היטב. אכן, המאבק בשב"ס הוא לעיתים סיזיפי, מתסכל ומדכא, ואולם על פניו נראה שפעלתם נכון ועשיתם כל מה שניתן לרבות עתירת אסיר וערעור לבימ"ש העליון (רע"ב) על ההחלטה, ובכל זאת, תמוה בעיני חיובו של בעלך כעבריין מרמה לשיחות פרטניות, כמו גם לא ברור מדוע המתנתם כל כך ומדוע התהליך הזה שיכול היה להגמר מזמן טרם הסתיים כאשר הזמן דוחק. בנסיבות שנוצרו, סבורני כי עדיף לכם לסיים הטיפול, לדחות הדיון בשליש במספר חודשים, להגיש עתירה נוספת, לצאת לחופשה, ואז לעלות לוועדה כאשר אתם אחרי חופשה או שתיים לפחות, בכך תגדילו את הסיכויים לשחרור מוקדם, אמנם לא הרשיון המלא, אבל כל חודש ברשיון עדיף על שחרור לאחר ריצוי עונש מלא.
|