| שלום רב,
משטרת ישראל אינה רשאית להציג את הרשעתך שנמחקה בשל חנינה מנשיא המדינה בפני בית המשפט.
סעיף 20 (א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קובע כדלקמן:
"
א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.
(ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.
(ג) בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.
(ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.
(ה) מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.
הגופים בפרטים ב-ה כאמור לעיל, הרשאים לעיין בהרשעה שנמחקה הינם:
יושב ראש הכנסת – לענין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת – לענין מינוי מבקר המדינה;
(ג) הממשלה – לענין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין סעיף 8 לחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;
(ד) ועדת מינויים לפי חוק השופטים, תשי"ג-1953, חוק הדיינים, תשט"ו-1955, חוק הקאדים, תשכ"א-1961, או חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1963;
תק' תשמ"ח-1988
(ד1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה – לענין סעיפים 10, 11 ו-15 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969;
(ה) שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי — לענין מינוי לתפקיד מסווג סודי ביותר;
בהצלחה
דנה שביט, עו"ד
|