|
| האיזון בין האינטרסים נעשה באמצעות יצוג כפול: מחד - התובע מייצג את המדינה (שבפועל מייצגת במשפט גם את האינטרס של קורבן העבירה דהיינו הנפגעת במקרה זה במקביל לאינטרס הציבורי) מנגד - הסנגור שמייצג את הנאשם. כאשר במקרים רבים אף הוא נציג המדינה וממומן על ידה באמצעות הסנגוריה הציבורית.
אינני מסכים איתך שהתביעה צריכה לערוך איזון כל שהוא. האחריות לערוך איזונים בין האינטרסים המנוגדים מוטל על השופט.
ומכאן - היות והתובעת מייצגת את המדינה אך בפועל מביאה את דבר הנפגעת לבית המשפט, אין כל בעייה עם העובדה שהיא מקורבת או חברה ללימודים של הנפגעת. מה גם שאין מדובר כאן בקשר מהותי שיש בו ליצור אף מראית עין של ניגוד עניינים. קשר כזה לא היה בו אף כדי להביא לפסילת שופט מלשבת בדין, למרות שמבין כל בעלי התפקיד בהליך המשפטי הוא צריך לשמור על נטראליות מוחלטת. קל וחומר שקשר כזה אינו יכול ואינו צריך להביא לפסילת התובעת, שתפקידה הוא להוכיח את עובדות כתב האישום.
יתכן ואם התובעת הייתה חברה או מקורבת לנאשם, אזי יש מקום לפגם, א"כ לא בטוח שרק בשל כך היא הייתה נפסלת.
במקרה זה אינני יודע האם הקשר בין התובעת לבין הנפגעת הוא מקרי או יזום. יכול להיות שהיה שיקול ביצוג הזה על מנת להביא ליתר פתיחות של הנפגעת וליתר אמון שתיתן בתביעה.
על אותו משקל ניתן לשאול האם היה פגם בכך שעורך דינך הוא מקורב או מכר שלך?
הייצוג הוא מקצועי והתובעת מהפרקליטות לא תפעל בניגוד לחוק או לכללי האתיקה המחייבים אותה. מה גם שההכרעה וההחלטה מסורים בסופו של יום בידי השופט ולא בידי התביעה.
מכל מקום תעדכן את עורך דינך באשר למהות הקשר בין הנפגעת לתובעת. על מנת שיהיה ער לקשר זה ויוודא שאין בו כדי לפגוע בזכויותיך.
הפגיעה האפשרית כאמור לא תבוא לידי ביטוי בהליך המשפטי עצמו. שכן זה מבוקר על ידי בית המשפט (שופט אחד או הרכב). היא עלולה לבוא לידי ביטוי בהקשחת הקו נגדך ככל שידובר בהסדר טיעון וכיו"ב. לשם כך יש לך עורך דין המייצג את האינטרסים שלך.
|