|
| 1.אינני מבין בדיוק למה הכוונה למשוך עתירה? האם הוא מסרב לקבל את העתירה או שהוא מקבל אבל משהה את הטיפול בה, כגון לא מעביר אותה לבית המשפט המוסמך? קשה להשיב לשאלות מסוג זה כי בסך הכל המושג "חייב" הוא דינמי. בבית הסוהר שוהים לא מעט אנשים וצריך לטפל בהם ולדאוג לשלומם. לא כל פעולה ניתנת להיעשות מיידית. המושג הוא בזמן סביר או בהקדם האפשרי. כמדומני חוק שירות בתי הסוהר אינו מגדיר זמן במובן של חייב. ולכן שאלתך היא קצת בעייתית. אם טיפול בבקשת אסיר מתארכת מספר ימים זה בהחלט סביר בנסיבות האובייקטיביות של הפעילות השוטפת בבית הסוהר.
2. לגבי ההחלטה בעניין ההתייחדות. אכן, יש משקל מסוים להחלטה של ועדת אלמ"ב. בנושאים מסוימים החוק מחייב לקבל מהם חוות דעת. יחד עם זאת ההחלטה האם ומתי לממש את ההמלצה מסורה לסמכות הנהלת השב"ס. אם זו מחליטה שיש מניעה לאפשר התייחדות, אזי זו סמכותה בהנחה שמדובר בנימוק אמיתי ולא מפוברק.
3. כאמור, השב"ס כמו כל מוסד מבוקר אחר נתון לביקורת שיפוטית באמצעות עתירות אסיר. זו הדרך של אסירים להתמודד עם החלטות של רשות שילטונית.
4. במידה ואת רואה שרשויות השב"ס מתנכלות לאסיר פתוחה בפניכם הדרך לעתור לבית המשפט המחוזי.
5. כמו כל עתירה מינהלית גם עתירת אסיר נבחנת על פי הקריטריונים של המשפט המינהלי. כלומר, בוחנים האם ההחלטה סבירה ומידתית.
6. לעיתים העתירה עצמה מובילה לתוצאות אף קודם שהשופט דן בעתירה עצמה.
7. אינני מכיר את המקרה שלך באופן אישי אך באופן כללי אני יכול לומר, שבית המשפט ידרוש תגובה של השב"ס להחלטה שלו לא לאפשר התייחדות, לאחר קבלת אישור מועדת האלמ"ב. לא די בטענה סתמית של מסוכנות והשב"ס יצטרך להסביר, לנמק ולהוכיח מהי המסוכנות עליו הוא סומך את החלטתו וכיו"ב.
9. מבעד לשאלותיך עד כה אני יכול לזהות אפשרות לתחושה שפשוט מתנכלים לאסיר מסוים, זה הקרוב אליך. לעיתים עתירה היא האמצעי להתמודד עם זה. לעיתים כדאי יותר לבקש שיחת מפקד ולנסות לברר את הסיבות ובעיקר להביא להסדרת היחסים.
|