|
| שלום רב,
ברצוני להתייעץ עימך לגבי טענות שניתן להעלות במסגרת התנגדות לתביעה לסכום קצוב שמוגשית על ידי ערבים בתיק הוצל"פ.
מדובר בערבות שנחתמה בשנת 1984 לטובת חייבת עיקרית שחתמה עם בנק (הזוכה) על הסכם הלוואה שעניינו משכנתא.
בשנת 1991 החייבת החלה לפגר בתשלומים לבנק, אולם רק בשנת 2002 הבנק הגיש נגדה תביעה בסדר דין מקוצר. החייבת לא התגוננה בהליך וניתן נגדה פס"ד. בשנת 2008 הוגשה תביעה נגד הערבים לאחר שניתן צו מיצוי הליכים כנגד החייבת, מבלי שהערבים הגיבו לבקשה לצו למיצוי הליכים שכן החומר לא הומצא אליהם וניתנה החלטה במעמד צד אחד.
ברצוני להתייעץ עימך לגבי טענת התיישנות -
התיישנות כנגד הערבים על פי חומר שקראתי היא מיום מתן ההחלטה בדבר מיצוי הליכים נ' החייבת, ולכן בנסיבות המקרה לא ניתן לטעון להתייישנות מאחר שטרם חלפו 7 שנים. אולם חשבתי שאולי ניתן יהיה לטעון כי מאחר שעילת התביעה כנגד החייבת נוצרה בשנת 91 (פיגור בתשלום לבנק) והבנק הגיש את תביעתו כנגדה רק בשנת 2002 (תביעה שהיא לא התגוננה והערבים לא היו צד לתביעה), הרי שהתביעה התיישנה גם כנגד הערבים וזאת לפי סעיף 7 לחוק הערבות שקובע כי הערבים יכולים לטעון טענות הגנה שעומדות לחייבת לרבות טענת התשיינות.
מה דעתך?
|