|
| לפני כחודשיים אימי החליקה בחנות בשעת צהרים, כשהתברר שבעותה עת שטפו את הרצפה. בערב פונתה לבית חולים, אובחן שבר באגן שאינו מצריך ניתוח ושוחררה לביתה. לאחר שבועיים של כאבים אני פיניתי אותה לבית חולים בו שהתה כשבועיים וחצי ועברה סוג של שיקום עד שהוחלט לשחרר אותה לביתה.
עדיין הינה כואבת ומתיסרת ואמש הייתי איתה אצל רופא מומחה לקבלת אבחנות מדוייקות שקשה לקבלן אצל רופאי קופת החולים (רפואה פרטית מול ציבורית וכול').
לתדהמתה ולאסונה וכן לאכזבת כולנו, בישר לה הרופא כי למרות שהשבר הינו בר החלמה, תאלץ מעתה והלאה להיות צמודה לעד להליכון והמליץ לה בחום ובתוקף להשיג מוקדם ככל האפשר עזרה הביתה, למען הטיפול המקצועי הקבוע שהיא תזדקק לו וגם כהקלה לאבי שאף הוא אינו צעיר והנטל על הטיפול באימי נופל כולו על כתפיו.
אני כותב שורות אלו בזעם כבוש על חוסר האחריות של אותה חנות והנזק הקבוע שנגרם לאימי בעקבות רשלנותם. ברור הוא כי נפנה לייעוץ משפטי - השאלה היא כמה מהר ניתן להגיע למצב שבו החנות או חברת הביטוח שלה יעזרו במימון העזרה היומית שלה נזקקת עתה אימי על בסיס יומי קבוע ועולה ממון רב (ועדיין, אמי שהייתה עצמאית לחלוטין עד היום, מתעקשת שהעזרה תהיה רק למספר שעות כל יום, ולו רק בגלל תחושת האי נעימות שמישהו זר מסתובב בבית שלה כשהיא שוכבת לרוב במיטה ואינה יודעת פשר מעשיו (לא תמיד אבי נמצא בבית - קניות, הסעות לנכדים וכול').
אודה לתשובתכם.
|