|
| דווקא מפני שהוא לא טיפל בבעיות אלו על אף מפגשים עם יועצות בבית ספר אני חושב שיש פה רשלנות מקצועית.אני זוכר שנפגשתי עם יועצת הבית ספר כאשר הייתי בכיתה ז' ובשיחה עם ההורים שלי היא לא המליצה דבר על לקויות למידה אלא רק "להוריד אותי לרמת הכיתה" (לדברי הוריי).על זאת אני טוען לרשלנות מקצועית.יש בידי עותק של האבחון הדידקטי של ניצ"ן מכיתה ט' ושם רשום בחלק של "האבחון ומהלכו":"יניב נער נבון מאוד, גילה פתיחות ויצר קשר טוב, ביצע את המטלות ברצון גילה נטייה לאימפולסיביות והתמודד עם קשיים בריכוז שעכבו את הישגיו"ובחלק אחר:"כתיבת סיכום - נמצא קושי בולט בהבחנה בין עיקר לטפל, כתב בהרחבה פרטים שוליים והשמיט את הרעיון המרכזיבתשובות לשאלות פתוחות - נמצא קושי בולט, התשובות קצרות ואינן משקפות את הידע ובחלק מהתשובות עונה תשובות שאינן קלוונטיות לשאלה בחלקו עקב קושי בריכוז"על אף זאת יועצת התיכון לא הנחתה את הוריי שאולי רצוי לבצע איבחון קשב וריכוז.בנוסף, פגשתי מס' ימים לאחר האבחון מורה שלימדה אותי והיא לא הופתעה כלל מכך שאני סובל מהבעיה.קשה לי לתאר אפילו את התחושה הקשה לאחר מבחן שאני יוצא עם הרגשה טובה (כי עניתי תשובות) ולגלות אחר כך כי הוצאתי ציון נמוך מפני שהתפזרתי בתשובה ולא עניתי לעניין.דבר זה חזר שוב ושוב, כאשר כל הזמן האשמתי את עצמי שאינני יודע "לשבת ללמוד" ולכן נכשל.איך אתה יכול להסביר לנער מתבגר שאינו יודע על הפרעות קשב וריכוז, שהוא איננו יכול לענות בצורה ממוקדת מפני שהמוח שלו אינו יודע לסנן אסוסיאציות?
|