|
| המיוחד בהליך זה הוא שפסק הבוררות אינו ניתן לערעור! הצדדים, בהסכמתם המלאה והמשותפת, לוקחים על עצמם את הסיכון הנ"ל. והכל בכדי לזרז את ההליך ולמנוע את הסחבת המייגעת של בתי המשפט, הנובעת בעיקר מאפשרויות הערעור הרבות והגשת בקשות שונות ומרובות. מקובל עלי כי יש לאפשר, באמצעות מס' עילות הקבועות בחוק, את האפשרות לבטל את הפסק. אך!! מרגע שבו אושר או בוטל הפסק ע"י בית המשפט פה הסתיימו ההליכים!!! היכן ההיגיון לאפשר לאחד הצדדים להגיש ערעור על החלטה זו של בית המשפט??? ערעור שמתלווה לו תחילה בקשה לרשות ערעור. ואם חשבתם שפה רואים את הסוף, טעיתם! הצד "המנצח" מבקש להתחיל בהליך הוצאה לפעול שכנגדו מוגשת בקשה להקפאת הליכים, שמסתבר, הכיצד לא? , גם עליה ניתן לערער. אז הסיפור שעמד לפני הסוף, התחושה שאולי לא נזכה לראות יותר את בית המשפט, התקווה שאולי עכשיו אפשר להמשיך מתפוגגת עם אותם ערכים שבית המשפט קורה להם, ערכים של חירות, צדק ואמת. אז סליחה אם הארכתי במילים, כשהלב כואב המחשבה אינה מאחרת להגיע. הבטיחו לי משהו, שזה יגמר מהר. אז אני שוב שואל, איך זה שאמרו לי שלא ניתן לערער?
|