|
| דניאל שלום רב,
יש לבחון את הפרסום הבלתי נכון דרך עיניים של שני גורמים:
הגורם שהיוה מקור עובדות האמת מחד, והגורם אליו מתייחסות התוצאות מאידך.
איני מכיר את עובדות העניין, ולכן אפשט בדוגמא: מכון סקרים שפרסם תוצאות סקר כגון על חנויות או בעלי מקצוע כלשהם, וגורם X שפרסם את הסקר עם עובדות בלתי נכונות (ויתכן שאף בהתייחס לחנות/בעל מקצוע מסויימים).
בהתייחס למכון הסקרים: פרסום הסקר עם עובדות בלתי נכונות ע"י X, פוגע בזכויות היוצרים של המכון, ויתכן שבזכויות המוסריות לשלמות היצירה. אם לא ניתן קרדיט למכון הסקרים, זו גם הפרה של זכויות מוסריות גם בהקשר זה. סילוף התוצאות עלול לגרום בנסיבות מסויימות ללשון הרע, פגיעה במוניטין ודילולו. גם עילות עשיית עושר ולא במשפט, והפרת חובה חקוקה (יתכן שיותר מאחת) יכול שיהיו רלוונטיות לעניין זה.
בהתייחס לגורמים שאליהם התייחס הסקר (חנויות/בעלי מקצוע או כד'), עילות רלוונטיות הן לשון הרע, פגיעה במוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, ואולי פגיעה בפרטיות.
יתכן שיש הקשרים נוספים, ויתכן שלא כל האמור לעיל רלוונטי. תלוי בעובדות הקונקרטיות של הענין.
|