| שלום רב,
בהריון האחרון שלי הועלה חשד להדבקות בהרפס של איברי המין (הרפס סוג 2). בבדיקות דם שנערכו לי התגלו נוגדנים של המחלה ברמה מאוד נמוכה, כמו כן הבדיקה הראתה כי זו ההדבקות הראשונה במחלה זו. בהמלצת רופאת הנשים שלי התחלתי טיפול ארוך וממושך בכדורי זובירקס (כמעט 5 חודשי טיפול). לאחר הלידה, עקב פצעים שהיו לתינוק באשכים, הוא אושפז למשך שבוע בעקבות חשש להדבקה שלו בהרפס (שהיא מחלה מאוד מסוכנת וקטלנית ביילודים). בסופו של דבר הבירור להרפס אצל התינוק חזר שלילי ושוחררנו מביה"ח. בכל אופן, בשבוע שעבר בעלי ביצע גם כן בדיקות דם לאבחון המחלה והתברר כי הוא אינו חולה ומעולם לא חלה בהרפס סוג 2. המחשבה שלי במשך כל ההריון הייתה שנדבקתי מבעלי (לא היה לי אף בן זוג מלבד בעלי). יתרה מכך, מכיוון שבדיקות הדם שלי הראו שנדבקתי לראשונה בהריון האשמתי את בעלי בבגידה, כי הסקתי שגם הוא נדבק רק אז (היה לי נשמע לא הגיוני שנדבקתי ממנו לראשונה רק אחרי 9 שנות נישואין). לכן לאחר שהבדיקות של בעלי חזרו שליליות ביצעתי גם אני בדיקות דם חוזרות שגילו שאיני חולה ומעולם לא חליתי בהרפס של איברי המין. לציין שבמהלך ההריון התלוננתי בפני רופאת הנשים שלי שאני לא חשה הטבה גם לאחר נטילה ממושכת של הכדורים. השורה התחתונה היא שכל האשפוז של בני כל הבדיקות הנוראיות (בדיקות דם, דיקור מהגב) שנלקחו לו היו לשווא!!! גם הטיפול הארוך שקיבל דרך הוריד - הכל היה לשווא!!. רופאת המשפחה שלי מסרה לי שלעיתים קורות טעויות בבדיקות אלו. שאלתי היא האם לדעתכם ישנה כאן עילה לתביעה של המעבדה של קופת החולים? כל הסבל של בני שהיה בזמנו רק בן 10 ימים היה לאור ההנחה שחליתי במחלה זו. כמו כן, מאז האשפוז של בני אני סובלת מדכאון וחרדה שאחרי הלידה...לציין שאינני מעוניינת לתבוע את רופאת הנשים שלי - חבל לי לקלקל את היחסים עמה. האם ישנה דרך לתבוע רק את המעבדה? אודה על תשובתכם.
|