|
| שלום רב.בניסיון לעזור לחבר, הבחור חלה בסרטן בגיל 14,עבר כריתה של בלוטת המגן.רק לאחר 20 שנה-עבר בדיקה, שכנראה והיה אמור לעבור אותה לאחר הניתוח, או בגיל 18 ואילך.....בשל אותה בדיקה הוא היה צריך להפסיק לקחת תרופה חשובה, שמייצרת הבלוטה שנכרתה,ובלעדיה אינו יכול לחיות, ובעקבות הפסקת התרופה הוא התמוטט מבחינה פיזית.תופעות של עייפות, וחוסר יכולת לקום מהמיטה במשך מספר שנים.היום מסתבר לנו שנעשתה כאן פשלה, מכיוון שהבדיקה היתה אמורה להיערך לאחר הניתוח כל שנה.....ואז אולי ההפסקה הטראומאטית לא היתה קורית-כשבבת אחת הופסקה התרופה.הגוף קיבל שוק וטראומה, והבחור לא הצליח לחזור לתפקוד נורמאלי, ולא מרגיש טוב בשנים האחרונות. הדבר הגיע עד למצב של ייאוש קיצוני שהוביל לניסיון אובדני שכשל.כל מי שאני מספרת לו את הסיפור שקצת מתמצא טוען שזה לא יכול להיות....שזה הזוי...ושבוודאי היתה כאן פשלה רפואית.התחושה שלי שקיים כאן מקרה חמור של רשלנות רפואית. השאלה היא איך לתקוף את הבעיה. כשמצד אחד ברור שנעשה כאן עוול חמור ונהרסו חיים של אדם. ומצד שני ישנו רצון לנסות למצוא מה נפגע אז, והאם ניתן לטפל, וכיצד. הרופאים שאינם מבינים מה קרה נוטים לייחס לו מקרה פסיכיאטרי, בגלל תסמיני העייפות הנוראיים.וגם בגלל הניסיון האבדני. אולם אנו חושבים שקודם כל מגיע לבחור לדעת מה קרה, מה נפגע, מגיע לו לקבל תשובות מהמערכת,ורק אז להחליט איך וכיצד לטפל. המערכת האנדוקרנית היא מערכת מאד מורכבת ורגישה שמורכבת מהורמונים רבים, ואין לי ספק שמשהו בה נפגע. אני חושבת שבדיקת הורמונים מקיפה אמורה לתת את התשובות-אבל אני לא רופאה, ולצורך כך נצטרך לקבל המלצות של מומחים, ובכך אנו עסוקים בימים אלו, תהליך מאד לא קל.
אודה לכם על כל סיוע אפשרי ועל כל הכוונה אפשרית, כדי לנסות להגיע לפתרונות כשהמטרה החשובה ביותר היא שהבחור ירגיש טוב.
תודה רבה
לונה
|