|
| שלום,
בגיל 17 התחלתי לקחת את התרופה רואקיוטן (נגד אקנה) במינון מסוים כפי שהרופא אמר. לפני הטיפול סבלתי מפצעים בפנים אך לא בגב. בעקבות לקיחת התרופה החלו לצאת לי פצעים קשים בגב, וכשאבחנתי בכך אני ואמי אמרנו זאת לרופא, אך הוא אפילו לא בדק את הגב, ואני זוכרת שהוא אפילו אכל ארטיק לנגד עיני ואמר שאין לו צורך להסתכל בגב כי זה אופייני שזה יקרה. בסופו של דבר, בעקבות פצעים אלו נשארו לי צלקות מאד מאד קשות בגב ובכתפיים שעד היום נראות לעין (כיום אני בת 26). מן הסתם הם גרמו לי ועדיין גורמות לי לסבל ומצוקה נפשית. לאחר שאמי ואני אבחנו שאין שיפור במצב הגב הלכנו לרופא אחר שהתחיל להזריק לי סטרואידים לצלקת בכדי לשפר את חזותה, שכן זריקות אלו עוזרות רק אם עושים אותם כמה שיותר מוקדם להיווצרות הצלקת (אלו צלקות קלואידיות), אך זה היה מאוחר מידי לחלק מהצלקות. בערך בגיל 21 קיבלתי שוב את תרופת הרואקיוטן ע"י רופא אחר אשר נתן לי מינון שונה של התרופה מזו שהקודם נתן לי (כאשר משקלי לא השתנה בהרבה מאז), כאשר בזמן לקיחת התרופה בפעם השניה לא יצאו לי שום פצעים בגב ואותו רופא בחן את הגב שלי מספר פעמים. כך שניתן להבין שהרופא הראשון לא ביצע מעקב בגב שלי ולכן כיום אני סובלת מכך ויכול להיות שאפילו לא נתן לי את המינון הנכון שזה מה שהביא ליצירת הפצעים בגב. עברו כבר למעלה מ-7 שנים, ואיני יודעת אם יש לי בכלל סיכוי לתביעה.
|