|
|
1.
צילום אדם בלי הסכמתו כשהוא ברשות
היחיד הוא פגיעה מובהקת בפרטיות (סעיף
2(3) לחוק הגנת
הפרטיות), וחדר
הטיפולים ודאי ייחשב כרשות היחיד,
ולא כרשות הרבים.
2.
לפוגע בפרטיות עשויה לעמוד אחת מההגנות
המפורטות בחוק, והמטפל
בשאלתך טוען, למעשה,
להגנה לפי סעיף 18(2)(ג)
לחוק, לאמור:
שהפגיעה נעשית בתום לב כדי להגן על
עניין אישי כשר שלו.
אבל הגנה זו תידחה,
לדעתי, משום
שהעילה לצילום אינה מצדיקה את ביצועו בלי
ידיעת המטופל. המטפל
יכול להסביר למטופל מה מטרת הצילום ולבקש
את רשותו לכך.
3.
סעיף 3.4 (ב)
לקוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל
קובע, כי "הקלטה
ו/או צילום ו/או
צפייה במראה חד-כיוונית
וכן נוכחותו של אדם נוסף בעת מתן השירות
או במהלך מחקר יתקיימו רק לאחר השגת הסכמה
של המשתתף במחקר,
הלקוח, או
מייצגיו החוקיים".
4.
בהנחה שהמטפל אינו פסיכולוג,
הוא עובר, לדעתי,
גם על סעיף 2(א)
לחוק הפסיכולוגים:
"לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם
הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם
להיתרו ותנאיו לפי סעיף 19”
(עיסוק בפסיכולוגיה מוגדר בסעיף 1
לחוק: “עיסוק
מקצועי כמשלח יד באבחונם ובהערכתם של
עניינים ובעיות בתחום הנפשי,
השכלי וההתנהגותי של בני אדם,
וכן טיפול, שיקום,
ייעוץ והדרכה בנוגע לעניינים ולבעיות
כאמור, הנעשים
בדרך כלל בידי פסיכולוג").
|