|
| בהופעה הראשונה שלי בבימ"ש (עוד כמתמחה בפרקליטות, שם כידוע מתמחים מופיעים לבד ולא בלוויית מאמניהם) טענתי בפני השופטת טאובר ברמלה, בלהט ובביטחון עצמי, כנראה מעט מופרז...
רציתי לתאר מצב בו הכביש הפך מדו מסלולי וחד מסלולי, וסימנתי עם הידיים מעין חץ לכיוון פנימה אבל אמרתי: התפצלות נתיבים. כפי שאמרתי טענתי בלהיטות, וכאשר השופטת העמידה אותי על טעותי ואמרה: "התמזגות הנתיבים", עמדתי על שלי ושוב סימנתי חץ לכיוון פנים עם הידיים ואמרתי: "כן כן, התפצלות נתיבים". לפי דעתי זה נמשך כמה פעמים ובכלל לא שמתי לב, ורק כאשר הדיון הסתיים, חברה שלי שהיתה באולם צחקה עלי והסבירה לי מה עשיתי...
|