|
| שלום לך.
ראשית, אקדים כי, סוגיית מיהו יהודי, היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הפוליטי, הדתי, המשפטי והחברתי בישראל.
היות אדם יהודי, היא תכונה שנוגעת למספר תחומים: לאום, תרבות, דת, ומוצא אתני. ובהתאם לכך לשאלה "האם פלוני/ת יהודי/ה?", עשויות להיות תשובות שונות, בהתאם לתחום על פיו בוחנים את השאלה.
במדינת ישראל להיות אדם יהודי משמעות חוקית, לגבי הזכות להגירה והתאזרחות, מעמד אישי כפיפות לחוקים דתיים, ואף יכולת רכישה של מקרקעין. לכן השאלה "מיהו יהודי?" הפכה לנושא פוליטי טעון.
זהותו של "היהודי" מבחינה משפטית, נחלק לשני נושאים עיקרים: א. האזרחי. ב. הרבני. ואבאר:
א. אזרחי- כשאנו נגשים להגדיר את זהות הלאום של אדם, כלפי נושאים אזרחים כדוגמת האשראי לקבל אזרחות, אנו מונחים ע"פ חוק השבות.
בסעיף 4 (ב) ניתנת הגדרה "מיהו יהודי" לצורך חוק זה. נאמר שם: "לעניין חוק זה, 'יהודי' - מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת". זכות העלייה ניתנת גם לילדיו ולנכדיו של יהודי.
בכך בעצם, מנוגד חוק השבות, הן להלכה היהודית שאינה מכירה ביציאה מן היהדות, והן לתפיסה חילונית הרואה ביהדות בראש ובראשונה זהות לאומית או תרבותית, כך שיכול אדם להיות יהודי בהזדהותו הלאומית ולקיים פולחן של דת אחרת. לעומת זאת, אין הגבלות על דתו של מי שזכאי לעלות מתוקף היותו בן משפחה של יהודי.
ב. הרבני- העמדה האזרחית שהואה לעיל' הינה בניגוד גמור לתפיסת ההלכה היהודית, אשר קובעת כי, "יהודי" הוא אדם שנולד לאם יהודייה, וכי אין הזהות הלאומית או התרבותית עומדת בראש מעיינינו, כשאנו נגשים להגדרה זו, אלא זהותו ההלכתית ותו לא.
לאור זאת, בדיני המעמד האישי- נשואין וגרושין, אשר דינם הוא הדין האישי- ההלכה היהודית. אין הגדרתו של יהודי ע"פ חוק השבות, אלא ע"פ הדין העברי. ולכן, יכול להיווצר מצב אבסורדי, שאדם יוכר כיהודי כלפי חוק השבות, וכלא יהודי כלפי עניני נישואין וגרושין.
ולעניניו, את מציינת כי, עברת בירור ברבנות ואף נישאת כדת משה וישראל. זהו חותם ברור, מצד המערכת הרבנית, על זהותך כיהודית. תמוהה מאוד בעיני החלטת בית הדין וניתן לערור כנגדה.
אשמח לדעת בפרוט יותר מי ערך את הברור וכיצד.
בדבר מוסדות חינוך פרטיים, בהדגשה על ה"פרטיים" שאינם ממסדים, שאינם רואים בהגדרת זהותו של יהודי הרבנות, כהגדרה מספקת. ולכן, הם דורשים כפי שציינת תעודת נוספות, על אף הגדרתם כ"חינוך עצמאי" הם ביתי ספר שנתמכים על ידי המדינה, והם חוסים תחת המטריה של "מוכר שאינו רשמי" גופים אלו, מחויבים לנהוג ע"פ ערכי המדינה ואינם יכולים ליצור חוקים ותקנות אשר מפלים ונוגדים את ערכי המדינה.
אי לכך, אני ממליץ לך להבהיר להם בכתב את הנושא ולהמציא להם את תעודת הנישואין שלך ולדרוש בחזרה שיבהירו את עמדתם בכתב. והיה וימצא כי, הם אינם מעוניינים לפעול לפי ערכי המדינה, את תוכלי להגיש בעניין זה עתירה לבג"ץ שיכפה עליהם את הדין.
|